"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות הקיצוצים הנרחבים: אושרה חבילת סיוע להייטק הישראלי

התקציב שאושר בממשלה מכיל "חבילת תמריצים" שנועדה לממן תוכניות משמעותיות בהייטק המקומי • רשות החדשנות הכריזה על מהלך משמעותי להקמת "קרן הזנק" בהיקף של כחצי מיליארד שקלים • יוזמה נוספת כוללת תמריצים למשקיעים ישראלים

,עודכן
0השמעה
מתחם הייטק בתל אביב. ארכיון. צילום: משה שי

חרף הקיצוצים הנרחבים בחלק ממשרדי הממשלה, התקציב שאושר אתמול (שני) בישיבת הממשלה כולל "חבילת תמריצים" משמעותית להייטק הישראלי.

התקציב שאושר יממן מספר תוכניות משמעותיות שתוביל רשות החדשנות, אשר נועדו לתמוך בהייטק בתקופת המלחמה וגם לתת מענה לאתגרים שעימם הוא מתמודד בשנים האחרונות.

מחאת ההייטק. האקלים הפוליטי בארץ השפיע רבות על המשק צילום: מחאת ההייטקיסטים



בעקבות זאת, הכריזה רשות החדשנות על מהלך משמעותי של הקמת "קרן הזנק", בהיקף של חצי מיליארד שקלים בשנה, שתשקיע באופן ישיר בחברות סטארט-אפ, בעיקר מתחומי הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech).

במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון כחלק מסבבי גיוס של חברות סטארט-אפ, לצד משקיעים פרטיים ותתמקד בשלושת סבבי הגיוס הראשונים, שהם למעשה הקריטיים ביותר ליכולת של חברת סטארט-אפ להשלים את פיתוח המוצר ולהגיע למסחור.

במסגרת סבבי פרה-סיד, הרשות תשקיע עד 60 אחוזים מסך סבב הגיוס, או עד 1.5 מיליון שקלים, בסבבי סיד עד גובה 50 אחוז או חמישה מיליון שקלים, ובסבבי A עד 30 אחוזים או 16 מיליון שקלים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

רשות החדשנות תשקיע בסטארטפים הנמצאים בשלבי גיוס. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

כאמור, הקרן תתמקד בתחומי הדיפ-טק, כאשר לרוב מדובר בחברות שהפיתוח שלהן מצריך מומחיות גבוהה בהנדסת חומרה ומדע. הנתונים מלמדים כי בהייטק הישראלי יש משקל יחסי גבוה מדי של חברות בתחומי התוכנה הארגונית, סייבר ופינטק (כ-40 אחוזים מהחברות החדשות), והן אלה שמושכות את מרבית ההון מהמשקיעים.

יוזמה משמעותית נוספת נועדה לתמרץ משקיעים מוסדיים ישראליים, כדוגמת קרנות פנסיה, להשקיע בחברות הייטק ישראליות. לשם כך, תקים רשות החדשנות את "קרן יוזמה 2.0". הקרן תבצע השקעה "צד בצד" עם משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות.

המשמעות - על כל דולר שיזרימו אותם משקיעים לקרנות הון סיכון ישראליות, הרשות תוסיף עוד 30 סנט. התוכנית צפויה להוביל להזרמה של כמיליארד דולר לקרנות הון-סיכון ישראליות בין השנים 2024-2026, כאשר מתוך סכום זה 800 מיליון שקל יהיו כסף ממשלתי.

עובדים נכנסים למשרדי הייטק בבני ברק. תמריצים גם למשקיעים מוסדיים מקומיים,צילום: יהושע יוסף

ההייטק אחראי לחמישית מהתוצר

הקרן נועדה לתת מענה לאחד מהכשלים של השוק המקומי, שהוא ההשתתפות הנמוכה של המשקיעים המוסדיים בישראל בהשקעה בחברות הטכנולוגיה המקומיות.מצב זה יוצר תלות גבוהה מאוד בהון זר, שאחראי לכמעט מ-80 אחוזים מההון המושקע בחברות.

עוד במסגרת התקציב, אושרה תוספת של כ-200 מיליון שקל נוספים לערוץ המהיר שהשיקה רשות החדשנות בסוף חודש אוקטובר לסיוע לחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקת מימון בעקבות דחייה או ביטול של סבבי גיוס על רקע המלחמה.

למשק הישראלי יש תלות גבוהה מאוד במגזר ההייטק, שנחשב ל"קטר של המשק" והיה אחראי ב-2022 לכ-18.1 אחוזים מהתוצר. על פי דוח של SNPI, ב-2023 חלה ירידה של 60 אחוזים בהיקף ההשקעות בהייטק, דבר שמסכן את המשך צמיחה המגזר ואת המשק כולו. על רקע המגמה המדאיגה הזו, הוחלט כאמור להגדיל את התמיכה הממשלתית בהייטק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר