"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"סובלת מתסמיני טראומה": אונס וירטואלי של צעירה בת 16 מעלה שאלות קשות

לפי דיווח בבריטניה, הדמויות הווירטואליות של זרים ששהו באותו מרחב וירטואלי של הנערה ביצעו בדמותה אונס קבוצתי, בעת שמשתתפים נוספים צפו במעשה מהצד • המשטרה בממלכה חוקרת את המקרה: "יש השלכות רגשיות ופסיכולוגיות על הקורבן"

,עודכן
0השמעה
אישה מנסה מסכת מציאות מדומה (ארכיון). צילום: איי.אף.פי.

אונס במרחב הווירטואלי:משטרת בריטניה חוקרת תלונה על אונס קבוצתי שהתבצע בנערה בת 16 במטאוורס.

לפי הפרסום באתר "הדיילי מייל" הבריטי, שהיה הראשון לדווח על האונס, הנערה נותרה נסערת לאחר שדמותה הדיגיטלית (המכונה אווטאר, ע"ח) עברה אונס קבוצתי בידי קבוצת זרים ששהו באותו המרחב הווירטואלי עימה, כשמשתתפים נוספים צפו במעשה מהצד.

לדברי השוטרים שהופקדו על חקירת התלונה, הנערה שחוותה את האונס לכאורה בעודה מרכיבה את סט הראש שלה בעולם המציאות המדומה (ששמו לא נחשף) לא חוותה כל פגיעה פיזית, שכן התקיפה התרחשה כאמור במרחב המקוון – ללא מגע פיזי בינה ובין תוקפיה. עם זאת, במשטרה ציינו כי היא סובלת מאותם תסמיני טראומה נפשית ורגשית שקורבנות פגיעה מינית בעולם האמיתי מפגינים, וזאת בשל היות העולם הווירטואלי סביבה דימה באופן מדויק את העולם הגשמי מחוץ למרחב הדיגיטלי.

משקפי מציאות מדומה (אילוסטרציה),צילום: אי.פי.איי.


בעוד בבריטניה מדובר במקרה ראשון שבו נחקרת תלונה על אונס ופגיעה מינית במרחב המקוון במטרה להביאה לכדי הגשת תביעה, זו לא הפעם הראשונה שבה עולה לדיון סוגיית האפשרות לפגיעה מינית ולאונס במרחב המקוון, שהפך לפופולרי בזכות ההתפתחות הטכנולוגית בכל הקשור למציאות מדומה, כשסוגיית אכיפת החוק האפשרית והרצויה במרחב שכזה למול העולם האמיתי מעוררת דיון טעון וסוער.

גורמי החוק בממלכה קראו להעביר חקיקה שתטפל בגל ההולך וגובר של עבירות מין במרחב הווירטואלי, תוך שהם מדגישים את החשיבות בגיבוש ויישום חוקים שימנעו מסוטים לנצל ילדים.

אלא שלצד הקריאה הגוברת לחקיקה, יש המבקשים לדון בסוגיה האם זה אכן מתפקידה של המשטרה להשקיע משאבים בחקירה של עבירות וירטואליות, בזמן שהעומס עליה ועל הרשות המשפטית הנדרשות לטפל במקרי אונס בעולם האמיתי כבר אדיר, וגם העלו את השאלה אם החוק הקיים יכול ואף צריך להיות ישים גם במרחב המקוון.

גבר משתמש במשקפי מציאות מדומה (אילוסטרציה),צילום: רויטרס


גורמים המעורים במקרה הביעו חשש כי בשל שילוב נסיבות הקשורות לאופי החקירה, בסופו של דבר לא תתאפשר כנראה הגשת תביעה במקרה הזה. "המטאוורס יצר שער עבור סוטים לביצוע פשעים נוראיים נגד ילדים", הזהיר ראש מטה החקירות במחלקה להגנה על ילדים במשטרה הבריטית. "הנערה הזו חוותה טראומה פסיכולוגית דומה במהותה לקורבן אונס פיזי", הוסיפה חוקרת בכירה נוספת.

"יש השלכות רגשיות ופסיכולוגיות על הקורבן שאינן נופלות בחומרתן מפגיעה פיזית. מטאוורס הפכה לכר פורה לתקיפות מיניות", חיזק את דבריה חוקר נוסף, שחשף כי עד כה טרם תועדו בבריטניה תביעות במקרים כאלה, וזאת למרות שהעולם המקוון הפך למרחב מסוכן, שלצד תקיפות מיניות מבוצעים בו שלל פשעים אחרים דוגמת גניבה, מרמה, סחיטה, איומים, גניבת זהות ודרישות כופר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר