"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות השיח האנטי-ישראלי בעולם: היזמים מסרבים להסתיר את זהות החברות

סקר חדש בקרב מייסדי סטארטאפים בדק את השפעות המלחמה על החברות בארץ • 48 אחוזים מוטרדים מהשפעות הלחימה על הפעילות העסקית • כמעט רבע חושדים שביטולי החוזים קשורים לזהות הישראלית של החברות • 76 אחוזים אופטימיים לגבי 2024

,עודכן
0השמעה
הייטיקיסט בעבודה , GettyImages
הייטיקיסט בעבודה. צילום: GettyImages

סקר חדש שנערך בקרב מייסדי סטארטאפים משלבי פרה-סיד ועד סבבי צמיחה, בדק כיצד השפיעהמלחמת "חרבות ברזל"על החברות והעובדים בהן. הסקר הוא יוזמה של קרן ההון סיכון סימבול, והופץ ל-70 יזמים באמצעות רשת הנטוורק של סימבול, תוכנית ההאצה אינטל איגנייט וקרן סמסונג נקסט.

לפי תוצאות הסקר, 48 אחוזים מהיזמים מוטרדים מהשפעות המלחמה על הפעילות העסקית ועל הלקוחות. 34 אחוזים מהחברות בשלבי סיד אמרו שחוזים מסחריים בוטלו או לא הצליחו להיסגר בגלל המלחמה.

לגבי הרקע לביטול או אי סגירת החוזים, 13 אחוזים מהיזמים טענו באופן חד משמעי כי הביטולים נבעו מרקע אנטי ישראלי, ו-22 אחוזים חושדים שהביטולים קשורים לזהות החברה כישראלית, אך לא בטוחים בוודאות.

באופן כללי, כרבע מהיזמים שנשאלו (25 אחוזים), טענו כי הם מודאגים מהשפעת הסנטימנט הגלובלי האנטי-ישראלי על החברה שלהם, בעוד 75 אחוזים טענו כי הם לא מוטרדים מכך.

עובדים נכנסים למשרדי הייטק בבני ברק. היזמים שומרים על חוזק,צילום: יהושע יוסף

רוב היזמים לא מסתירים את זהות החברה

למרות המלחמה והקולות האנטי-ישראליים בעולם, 73 מהיזמים דיווחו שהם לא שינו את הצגת החברה כישראלית, בעוד 27 מהנשאלים שינו את מידת הבלטת הישראליות של החברה.

לגבי היקף הפגיעה הכלכלית מהשלכות המלחמה, 35 אחוזים מהיזמים חושבים שהנזק לא יעבור את ה-100 אלף דולר, 31 אחוזים מהיזמים סבורים שהנזק לא יעבור את המיליון דולר, חמישה אחוזים חושבים שהנזק יעבור את המיליון ו-29 אחוזים אינם יכולים להעריך בשלב זה.

יש לציין כי כמחצית הנשאלים הם יזמים של חברות לפני שלב A, שלב שבו היקף החוזים הוא נמוך יותר, וכך גם הפגיעה הפוטנציאלית. יחד עם זאת הכל יחסי, ופגיעה של מאות אלפי דולרים בהכנסות עקב ביטולי חוזים יכולה גם להרוג סטארט-אפ.

משרדי הייטק. משתדלים לשמור על אופטימיות,צילום: GettyImages

לצד כל אלה, היזמים מדווחים על אופטימיות רבה לגבי התפתחות החברה ב-2024. 76 אחוזים הצהירו שהם אופטימיים, 12 אחוזים מדווחים על פסימיות ו-12 אחוזים הצהירו שאינם יודעים להגדיר את תחושתם.

יובל אריאב, מייסד קרן Symbol: “לצד הפגיעה העסקית שרואים והתחושות המעורבבות שעלו בסקר, אי אפשר שלא להתפעל מהחוסן של היזמים. העובדה ששלושה רבעים אופטימיים לגבי החברה למרות הכל, מתורגמת לנחישות אופרטיבית ומגדילה בפועל את הסיכויים של החברות להצליח".

יובל אריאב ורחלי קוגן, קרן סימבול,צילום: עומר הכהן

רחלי קוגן, סמנכ״לית הפלטפורמה בקרן Symbol שיזמה את הסקר: ״רצינו לייצר בנצ׳מרק פרקטי וקונקרטי, שיזמים יבינו איפה הם באמת עומדים ביחס לאחרים, עד כמה מה שקורה להם הוא חריג או משקף מגמה כללית".

אלון ליבוביץ', מנכ"ל אינטל איגנייט תל אביב: "זו השראה לראות את האופטימיות הבלתי מעורערת של יזמים ישראלים, הממשיכה ומתחזקת גם מול הזמנים המאתגרים ביותר".

לדבריו, "היכולת לחדש ולהביא פריצות דרך על ידי תעשיית הטכנולוגיה הישראלית לא רק מהווה עדות ליכולות המדהימות שלהם, אלא גם מאשרת מחדש את המחויבות המתמשכת להתקדמות המגדירה את הרוח הקולקטיבית שלהם, הבטחה שצפויה להימשך בעתיד".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר