יותר מחודשיים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", מכון המחקר והמדיניות SNPI מפרסם הבוקר (רביעי) דו"ח הבוחן את השלכות המלחמה על הסטארטאפים הישראליים. התמונה העולה, מאוד מדאיגה.
ממצאי הדו"ח מעלים כי האתגרים העיקריים הם קושי בהשגת מימון להמשך פעילות הסטארטאפים, ופגיעה הנגרמת לתפקוד השוטף בשל גיוס למילואים של אנשי מפתח בחברה, כאשר בסיכון גבוה במיוחד נמצאות חברות קטנות, שפתיל המזומנים שלהן הולך ומתקצר ושמשקלם של המילואימניקים בחברה הוא גדול יותר.
הפגנת הייטקיסטים בתקופת הרפורמה המשפטית. לאחר שנה מטלטלת, רבים גויסו למילואים // צילום: משה בן שמחון
בעקבות המלחמה, הוקמו מספר קרנות חירום פרטיות שנועדו לסייע לחברות סטארטאפ במימון שיאפשר להן לצלוח את התקופה. הדו"ח של SNPI מתבסס על ניתוח כ-600 בקשות שהוגשו לאחת הקרנות הללו.
במצב הקשה מכולן: החברות הקטנות
פילוח הבקשות הראה שהחברות המצויות במצב הקשה ביותר, הן חברות קטנות עם קופת מזומנים צנועה. כ-70 אחוזים מהבקשות לקרן הוגשו על ידי חברות שגייסו לפני המלחמה פחות מ-5 מיליון דולר, וכ-65 אחוזים מהחברות הן חברות המעסיקות פחות מעשרה עובדים.
הקושי בהשגת מימון נובע הן כתוצאה מהסכמי השקעה שבוטלו בעקבות המלחמה והן כתוצאה מפגישות עם משקיעים שנדחו. ב-SNPI מדגישים כי דווקא לחברות אלה יש חשיבות רבה לאקו-סיסטם הישראלי, מאחר והן מהוות את הבסיס שממנו צומחות החברות הגדולות של העתיד.
הקושי המרכזי השני עמו מתמודדות החברות, הוא השפעת הגיוס הנרחב של עובדיהן למילואים. יותר מ-20 אחוזים מהחברות שהגישו בקשה לקרן, דיווחו כי פעילותן נפגעה עקב גיוס עובדי מפתח למילואים.
גם כאן, הפגיעה הניכרת ביותר היא בחברות קטנות של עד עשרה עובדים. חברות אלה מתמודדות עם גיוס של עובדי מפתח כמו מנכ"לים, סמנכ"לי פיתוח וכדומה.
כ-20 אחוזים מהחברות דיווחו שפעילותן בישראל נפגעה, כאשר שני הסקטורים שבהן ניכרה הפגיעה המשמעותית ביותר הם תוכנה ארגונית ובריאות דיגיטלית. מנגד, לא ניכרה כלל פגיעה בסקטורים דוגמת סייבר, מסחר מקוון, משחקים ואלקטרוניקה.
החברות מדווחות כי אחת הסיבות העיקריות לפגיעה בפעילותן קשורה להפסקת הטיסות לישראל. כ-20 אחוזים מחברות הפודטק דיווחו על פגיעה עקב הפסקה או פגיעה בפעילות עקב נוכחותן באזורי העימות בעוטף ובצפון.
אורי גבאי, מנכ"ל SNPI: "בזמן שמדינת ישראל נלחמת בחזית הביטחונית, אסור להזניח גם את החזית הכלכלית. סטארטאפים קטנים, שהכרחיים לעתידה של ישראל, נמצאים בסכנה ממשית, כאשר גם הוותיקים והגדולים יותר מתקשים לעבור את התקופה הנוכחית".
לדבריו, "ההייטק הישראלי, שחווה גם כך משבר משמעותי ומתמשך ב-2023, הוא שחקן בזירה גלובלית ורוויית תחרות - והעולם לא מחכה לנו. על ממשלת ישראל לפעול באופן מיידי כדי להציל את תעשיית ההייטק ולהבטיח שביום שאחרי, כלכלת ישראל תישאר חזקה ככל הניתן".
