"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההחלטה החריגה שאושרה בממשלה למקרי תקיפות סייבר חמורות

לאור התגברות תקיפות הסייבר על חברות אחסון ומחשוב בישראל, אושרו תקנות לשעת חירום המעניקות סמכויות לגורמי הביטחון באירועים מסובכים • "בשל אופי השירות שמציעות חברות אלו, הן מהוות ציר כניסה לתוקפים" • במערך הדגישו כי הסמכויות יחולו רק במקרה בו התקיפה לא תטופל באופן מספק על ידי החברות עצמן

,עודכן
0השמעה
מערך הסייבר הלאומי. ארכיון. צילום: עודד קרני

מאז החלההמלחמה, הלכו והתגברו תקיפות הסייבר על חברות וארגונים בישראל,בהם בתי חולים, תשתיות לאומיות, חברות עסקיות וחברות בתחום הביטחוני. לאור חומרת הבעיה, אישרה אתמול (שני) הממשלה תקנות לשעת חירום המאפשרות לטפל במתקפות סייבר חמורות בקרב חברות המעניקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון.

בתקופת המלחמה כאמור, חלה עליה ניכרת בניסיונות לתקיפות סייבר נגד חברות וארגונים בארץ, כאשר בחלק מהאירועים, נגרם נזק ממשי למספר חברות במקביל. במערך הסייבר הלאומי עדכנו עוד זיהו כ-40 ניסיונות למתקפות סייבר על חברות מחשוב ושירותי אחסון דיגיטליים המעניקות שירותים לחברות רבות במשק.



בעקבות זאת ועל מנת להגן על הציבור ולשמור על תפקוד המשק, טוענים במערך הסייבר כי עלה צורך דחוף להעביר תקנות לשעת חירום לטובת איתור ובלימת התקיפות ולצמצום הנזק. תקנות שעת החירום שאושרו ייכנסו לתוקף באופן מיידי ויהיו בתוקף למשך חודש.

לפי הודעת המערך, "בשל אופי השירות שמציעות חברות אחסון ומחשוב, הן מהוות ציר כניסה המאפשר לתוקפים להתפשט ולהגיע לגופים רבים המחוברים אליהם או מאחסנים אצלם מידע, ואף לעשרות לקוחות במקביל. פוטנציאל הפגיעה עשוי להגיע גם לגופים חיוניים שמחוברים לחברות אלו, שתפקידם בשגרה ועוד יותר בחירום הוא קריטי, לרבות בתי חולים, חברות שילוח, משרדי ממשלה ועוד".

אתר קרביץ מושבת בעקבות מתקפת סייבר,צילום: צילום מסך מאתר החברה

יש להניח כי ההודעה מתייחסת למתקפת הסייבר הרחבהשהתרחשה בתחילת שבוע שעבר על חברת המסחר והאחסון Signeture-it, במסגרתה דלף מידע מחברות מסחר רבות ואתריהן הושבתו. קבוצת ההאקרים האחראית על התקיפה טענה שבידיה מידע על עוד חברות גדולות וגם משרדים ממשלתיים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

המערך, שב"כ ומשרד הביטחון יקבלו סמכויות

במסגרת התקנות לשעת חירום, במקרה של מתקפת סייבר חמורה בעלת סיכון למדינה או לשירות חיוני, יהיו רשאים מערך הסייבר הלאומי, שב"כ או משרד הביטחון, בהתאם לסוג החברה שנפגעה, לתת לספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים הוראות לטיפול במתקפה. ההוראות יחולו רק במקרה שהמתקפה אינה מטופלת באופן מספק על ידי ספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים.

מתכנת מראה דוגמה למתקפת סייבר מסוג כופר על מחשב נייד. ארכיון,צילום: אי.פיי.אי

"התקנות קובעות כי בטרם יינתנו הוראות, יישקלו השפעות אפשריות על היבטי פרטיות, השלכות כלכליות של יישום ההוראה ועוד. נוסף לכך, גופי המדינה ידווחו ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אחת לשבועיים, על מתן הוראות לפי תקנות אלו", כך לפי ההודעה.

התקנות המלאות וטיוטת התזכיר מופיעים באתר האינטרנט של המערך: cyber.gov.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר