"זולים וקלים להברחה": כך גרמו רחפני חמאס לשינוי המשוואה הקשה בדרום

מלחמת "חרבות ברזל", שנפתחה ביום שבת לפני מעל לשבוע, המחישה באופן ברור את העובדה שכיום, קל יותר מאי פעם לארגוני טרור להתחמש בציוד טכנולוגי אזרחי כמו רחפנים ולהסב אותם לשימושים צבאיים. במקרה של המתקפה הרצחנית של חמאס, הוביל הדבר לפגיעה משמעותית ביכולת התגובה של צה"ל. 

חברת DroneSec, המספקת ייעוץ ומודיעין בתחום הרחפנים, ניתחה סרטונים שפרסם חמאס כדי ללמוד על השימוש הטקטי המכריע שעשה ארגון הטרור בכלים אלו במהלך הפלישה לישראל ביום שבת שעבר. הדו"ח חושף כיצד רחפנים מסחריים, שניתן לרכוש בקלות באינטרנט בכמה אלפי דולרים, סיפקו למחבלי חמאס על הקרקע מידע מודיעיני קריטי על שדה הקרב, הטילו תחמושת מהאוויר ושימשו כרחפני קמיקזה (רחפנים מתאבדים).

בשיחה עם "ישראל היום", מסביר מנכ"ל DroneSec, מייק מוניק כי "חמאס עשה שימוש ברחפנים לצורך תצפית ומודיעין מהאוויר בזמן אמת. הם סיפקו למחבלים על הקרקע מידע על פריסת כוחות צה"ל גם בעת פריצת הגדר וגם במהלך הקרבות".

להערכתו, מפעילי הרחפנים היו מצוידים במכשירי קשר והתריעו בפני המחבלים על הקרקע מפני נוכחות של כוחות צה"ל. "זה סיפק למחבלים יתרון על פני חיילי צה"ל, מאחר שהייתה להם נקודת מבט כוללת של שדה הקרב מלמעלה, מה שסייע להם לבצע איגוף", כך הוא טוען.

מהדו"ח של DroneSec, עולה כי חמאס התקין בחלק מהרחפנים תופסנים (שעלותם ברשת כמה עשרות דולרים) שאפשרו להם להטיל תחמושת מהאוויר על כוחות, רכבים, תשתיות קריטיות, מוצבים וטנקים. חלק מהרחפנים שימשו גם כרחפני קמיקזה, שמטרתם הייתה לתעתע במערכת "כיפת ברזל" ולהתרסק לתוך מטרות. על סמך מסכי התצוגה והודעות חיווי מסרטוני הרחפנים, הסיקו ב-DroneSec כי חלקם היו תוצרת DJI הסינית, אחת מיצרניות הרחפנים המובילות בעולם.

מוניק: "רחפנים מסחריים הם זולים, ניתנים להחלפה, מצריכים מיומנות תפעול נמוכה יחסית, קל להסוות אותם, ויש להם יישומים טכנולוגיים מאוד חדשניים. ניתן גם לערוך בהם שינויים והתאמות כדי לחמוק ממערכות הגנה נגד רחפנים. זה מה שהפך את הרחפנים הללו לכלי כה אפקטיבי בזירות אחרות כמו סוריה, אוקראינה, מקסיקו, מיאנמר וקשמיר".

מלחמה א-סימטרית

צבאות המערב מודעים לאיום החמור שמציבים רחפנים במלחמה הא-סימטרית מול ארגוני הטרור, ומנסים בשנים האחרונות לגבש תוכניות פעולה וטכנולוגיות שיתנו לכך מענה. ישנן בשוק מספר מערכות הגנה מפני רחפנים, חלקן פרי פיתוחן של חברות ביטחוניות ישראליות כמו למשל Drone Dome של רפאל ו-ReDrone של אלביט.

מערכות אלו מתבססות בדרך כלל על מכ"מים וחיישנים אלקטרו-אופטיים כדי לגלות את הרחפנים, והן מיירטות אותן באמצעות שיבוש (jamming) או אמצעי הרסני אחר (hard kill). ואולם, בשל אופיים הייחודי של רחפנים, יכולות התמרון שלהם וטיסתם בגבהים נמוכים, מערכות ההגנה האוויריות הצבאיות לא תמיד מצליחות לספק מענה הרמטי בזמן אמת.

ל"ישראל היום" נודע כי בימים אלה פועלים גופי הביטחון מול חברה ישראלית נוספת, סנטריקס (Sentrycs), שפיתחה מערכת הגנה מפני רחפנים בעלת קונספט שונה וייחודי.

המערכת של סנטריקס מתבססת על טכנולוגיות מעולמות הסייבר והטלקום, ומאפשרת לעקוב אחרי הרחפן והמפעיל שלו וגם לנטרל את האיום. בשונה ממערכות הגנה צבאיות, המערכת של סנטריקס זולה יחסית ופשוטה לתפעול ומיועדת לספק הגנה גם למתקנים אזרחיים כמו בתי כלא, שדות תעופה, גבולות ומתקני תשתית.