"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כאילו שהיינו צריכים עוד מזה: טיקטוק בצעד חדש

לפי הודעת החברה, משתמשי האפליקציה הולכים לקבל הרבה יותר תוכן ממומן • השינוי מגיע על רקע השימוש ההולך וגובר של צעירים ברשתות החברתיות לצרכי חיפוש מקומות בילוי ומוצרים

,עודכן
0השמעה
טיקטוק. תחל להציג תוכן ממומן בתוצאות החיפוש. צילום: רויטרס

משתמשי טיקטוק המחפשים באפליקציה סרטונים ספציפיים, יתחילו לראות תוכן ממומן בתוצאות החיפוש שלהם, כך הודיעה אתמול (שלישי) החברה, שנמצאת בבעלות סינית ופועלת כמעט בכל העולם.

בטיקטוק ציינו, כי מפרסמים יוכלו להציב את המודעות שלהם לצד תוכן אורגני בעת חיפוש באפליקציה. המשמעות היא שמשתמשים שילחצו על מודעה, יעברו לפיד של מוצרי החברה ויוכלו לדפדף בו והמודעות עצמן יישלפו מסרטונים אחרים שהמותג יפעיל על הפלטפורמה. המודעות יופיעו לצד תוכן אורגני עם תווית "ממומן" שקופה למחצה על הסרטון.

סרטון של כלב בטיקטוק. יותר ויותר צעירים מעבירים את החיפוש שלהם לרשתות החברתיות צילום: מתוך טיקטוק



ההחלטה של טיקטוק להציג מודעות בתוצאות החיפוש הייתה בלתי נמנעת. מוקדם יותר השנה, אינסטגרם עשתה את אותו הדבר כאשר החלה להציג תוכן ממומן הקשור לתוצאות חיפוש של משתמשים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שיותר ויותר צעירים משתמשים ברשתות חברתיות כמו טיקטוק ואינסטגרם בשביל המלצות למוצרים, מסעדות ובילויים אחרים.

יחד עם זאת, יש לציין כי החיפוש בטיקטוק אינו מפותח נכון לעכשיו כמו החיפוש בגוגל. חיפוש לפי מילות מפתח והאשטגים עדיין נמצא בחיתוליו והחברות עושות מאמצים על מנת לשפר זאת.

חשבון הטיקטוק הרשמי של ישראל. אפילו למדינה יש חשבון באפליקציה,צילום: צילום מסך

במקביל, עוד ועוד גורמים פותחים בצעדים נגד הפלטפורמה הפופולארית. מוקדם יותר החודש, הודיעה עיריית ניו יורק כי היאאוסרת על התקנת האפליקציהבמכשירים בבעלות העירייה ודורשת מהמשתמשים במכשירים להסיר את האפליקציה בתוך 30 הימים הקרובים.

ההנחיה מגיעה לאחר סקירה של פיקוד הסייבר של ניו יורק, לדבריו נמצא כי טיקטוק "מהווה איום ביטחוני על הרשתות הטכניות של העיר". בהוראה שתוקף כניסתה מיידי, נאסר על עובדי העירייה להוריד או להשתמש באפליקציה, כמו גם לגשת לאתר של הפלטפורמה החברתית מכל מכשיר בבעלות העיר.

מנכ"ל טיקטוק, שו זי צ'ו \ צילום: רויטרס,צילום: רויטרס

באירופה, צפויה חברת טיקטוק הסיניתלהיקנס במיליוני פאונד, זאת לאור פסיקה של הממונה להגנת המידע באיחוד האירופי על כך שהרשת החברתית הפופולארית הפרה את פרטיותם של ילדים ומתבגרים בגילי 13 עד 17.

החלטת האיחוד האירופי להטיל את הקנס הגיעה לאחר חקירה מאומצת שנפתחה בשנת 2021 על ידי הממונה על הגנת המידע באירלנד. מטרת החקירה הייתה לבדוק את רמת הציות של טיקטוק לתקנות הגנת המידע של האיחוד (שכידוע הוחמרו לאחרונה) וכיצד היא מטפלת בנתונים של ילדים בגילי 13 עד 17.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר