דווקא בתקופה מעוטת הנפקות גדולות, השוק בוול-סטריט נערך לאחת ההנפקות הגדולות והמסקרנות ביותר של חברת טכנולוגיה בשנים האחרונות: הלילה (בין שני לשלישי) הגישה ענקית המעבדים הבריטית Arm תשקיף לרשות לניירות ערך בארצות הברית, לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO) של מניותיה בבורסת נסד"ק, שצפויה להיערך בתחילת חודש ספטמבר.
לפי הערכות, Arm, שנמצאת בבעלות תאגיד הענק היפני סופטבנק, תונפק לפי שווי שוק ראשוני של בין 60 ל-70 מיליארד דולר. בכך, תהיה זו ההנפקה הגדולה ביותר מאז הנפקתה של יצרנית הרכב החשמלי Rivian בנובמבר 2021 בשווי של 70 מיליארד דולר.
מהתשקיף עולה כי הכנסותיה של Arm ב-12 החודשים עד סוף חודש מרץ 2023 הסתכמו ב-2.7 מיליארד דולר, ירידה שנתית של 1%. הרווח הנקי באותה תקופה הצטמק ב-5% ל-524 מיליון דולר. Arm תיסחר בנסד"ק תחת הסימול ARM.
250 מיליארד מכשירים מבוססים על Arm
Arm, שנוסדה בתחילת שנות ה-90' ובסיסה בקיימברידג', בריטניה, היא שם פחות מוכר לציבור הרחב, אך למעשה מדובר באחת מחברות השבבים החשובות והמצליחות ביותר בעולם. החברה מפתחת מגוון של מעבדים בארכיטקטורת RISC. ארכיטקטורה היא סט ההוראות שלפיו החומרה - כלומר המעבד - מבצעת את המשימות שמבקשת התוכנה לבצע.
ארכיטקטורת RISC נחשבת לחסכונית בצריכת אנרגיה ולזולה, והמאפיינים הללו הפכו את Arm לחברה המובילה בתחום המכשירים הניידים כדוגמת טאבלטים, שעונים חכמים, אביזרים חכמים (IoT), ובראש ובראשונה - סמארטפונים.
עד כמה מובילה? ובכן, להערכת Arm, יש בעולם כ-250 מיליארד מכשירים המתבססים על הארכיטקטורות שלה, ובשוק הסמארטפונים היא חולשת על 99% מהשוק, כאשר המעבדים בכל מכשירי אייפון וגלקסי מבוססים על Arm.
החברה פועלת בשווקים נוספים, כמו אוטומוטיב וטלקום, וגם אחד ממחשבי-העל החזקים בעולם, Fugaku של פוג'יטסו וריקן היפניות, מבוסס על הארכיטקטורה שלה. החברה גם פיתחה בשנים האחרונות תכנונים למעבדים גרפיים (GPU).
Arm אינה מייצרת בעצמה את השבבים (מה שנקרא בתעשייה fabless), והמודל העסקי שלה מתבסס על מכירת רישיונות לשימוש בתכנוני השבבים שלה. המודל הזה מאפשר לחברות שבבים לבצע התאמות בתכנונים הללו לפי צרכיהן ולשלב את מעבדי Arm במערכות-על-שבב (SoC) מסוגים שונים, וזה מה שהפך את הארכיטקטורה של Arm לכה נפוצה בשוק.
החשיפה לסין תדאיג את המשקיעים?
Arm הייתה בעבר חברה ציבורית, ונסחרה בבורסה של לונדון, וזאת עד שנרכשה ב-2016 על ידי סופטבנק היפנית תמורת 32 מיליארד דולר, ברכישה הגדולה אי-פעם של חברת טכנולוגיה אירופית. כלומר, לפי התשקיף שהוגש אתמול, שווייה של Arm גדל מאז פי שניים.
ב-2020 חתמה יצרנית המעבדים הגרפיים אנבידיה (Nvidia) עם סופטבנק על הסכם לרכישת Arm תמורת 40 מיליארד דולר, אך העסקה לא יצאה לפועל לבסוף על רקע התנגדות לשכת הסחר הפדרלית, שטענה כי המיזוג ייצור מונופול בשוק השבבים.
נקודה בעייתית שעלתה מהתשקיף של Arm היא תלותה בשוק הסיני. לפי התשקיף, כרבע מהכנסותיה מגיעות מהשוק הסיני, זאת בתקופה שבה המאבק בין ארצות הברית לסין על השליטה בשוק השבבים רק הולך ומסלים. Arm פעילה בסין דרך חברת-בת, Arm China, אך השליטה בחברה נמצאת בידי משקיעים סיניים, ולא בידי סופטבנק, ובהם הבנק הלאומי של סין וענקית הטכנולוגיה באיידו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו