"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לאחר התרסקות הגשושית הרוסית: זו החללית שתשוגר לירח כבר בימים הקרובים
אם הצנדריאן 3 ההודית תנחת כצפוי בסמוך לקוטב הדרומי של הירח, המדינה תיכנס לרשימת המעצמות שהנחיתו בשלום כלי טייס במקום • בין הקשיים הצפויים לה: חוסר האטמוספירה בירח, שמונע ממנה להשתמש במצנחים להקטנת מהירות הגעתה לקרקע
הירח. צילום: איי.אף.פי.

לאחר התרסקות הגשושית הרוסית: זו החללית שתשוגר לירח כבר בימים הקרובים

אם הצנדריאן 3 ההודית תנחת כצפוי בסמוך לקוטב הדרומי של הירח, המדינה תיכנס לרשימת המעצמות שהנחיתו בשלום כלי טייס במקום • בין הקשיים הצפויים לה: חוסר האטמוספירה בירח, שמונע ממנה להשתמש במצנחים להקטנת מהירות הגעתה לקרקע

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ההתרסקותאתמול(ראשון) של החללית הרוסית לונה-25 על פני הירח לא מורידה את האוויר מהמפרשים של ההודים, שאמורים לשגר לחלל כבר בימים הקרובים את הצנדריאן 3.

אם החללית ההודית תצליח לנחות ליד הקוטב הדרומי של הירח, הודו תיכנס לרשימה מכובדת ומצומצמת מאוד של מעצמות שהצליחו להנחית בשלום כלי טייס על הירח: ארצות הברית, סין וברית המועצות לשעבר.

האזור שבו אמורה לנחות החללית הוא אזור שעולם המדע מגלה בו עניין רב, בין השאר עקב הסיכויים למצוא בו מים קפואים. נחיתה מוצלחת תקדם את הידע של בני האדם על האזור ועל הממצאים שיהיו בקרבת החללית, שכוללת גם רכב חלל רובוטי שיסייע למחקר שלה.

גשושית החלל הרוסית לונה-25 התרסקה בדרכה לירח %2F%2F צילום%3A רויטרס

למרות הכישלון הרוסי, ההודים מודעים למורכבות המשימה, בין השאר בשל חוסר האטמוספירה בירח, מציאות שמונעת את האפשרות להשתמש במצנחים כדרך להקטנת מהירות ההגעה של החללית אל פני הקרקע של הירח.

אין זו הפעם הראשונה שבה הודו מנסה להנחית כלי רובוטי על פני הירח. הצנדריאן 2 ניסתה ב-2019 לנחות על הירח לטובת משימת מחקר – ללא הצלחה. מנגד, החללית הצנדריאן 1 הצליחה להוכיח כי בירח יש מרבצי מים קפואים, ממצא משמעותי מאוד מכיוון שאלה יוכלו לשמש כמקור לחמצן ולאספקת מים עבור אסטרונאוטים. כמו כן, במימן שיופק מהמים יהיה ניתן להשתמש כדלק שיאפשר לבסיס עתידי שעשוי להיבנות על הירח לשגר רקטות וחלליות לחלל – ואולי אף לעבר מאדים.

כזכור, לונה-25 התרסקה בעקבות "בעיה" שהתגלתה בהפעלת כלי הרכב הבלתי מאויש, שיצא משליטה מהקרקע. החללית הייתה אמורה להנחית מעבדת מחקר קטנה בסמוך לקוטב הדרומי של הירח ולאסוף דגימות שונות מהאזור. זה היה הניסיון הראשון של רוסיה לבצע מחקר על פני הירח מאז שנת 1976, אז ברית המועצות הנחיתה רכב נשלט מרחוק על פני הירח.

השתתף בהכנת הידיעה: נטע בר

גשושית החלל הרוסית "לונה-25",
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...