"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דוחות מדאיגים: היקף ההשקעות בהייטק הישראלי ירד לרמה של 2018
דוחות על מצב ההייטק שפרסמו היום גופי המחקר SNPI ו-IVC ולאומיטק, מצביעים על ירידה חדה בהיקף הפעילות בהייטק הישראלי • מספר סבבי ההשקעה – העסקאות בהן קרנות ההון סיכון מתחייבות להזרים כספים לסטארטאפים – ירדה להיקפים של 2014 • סקר שבדק את עמדות הציבור: 51% סבורים שמחאת ההייטק לגיטימית במידה רבה
מחאת עובדי ההייטק נגד החקיקה המשפטית בשנה שעברה. ההייטק והמדינה זקוקים זה לזה. ארכיון | צילום: מטה מחאת ההייטק
האטה בהייטק

דוחות מדאיגים: היקף ההשקעות בהייטק הישראלי ירד לרמה של 2018

דוחות על מצב ההייטק שפרסמו היום גופי המחקר SNPI ו-IVC ולאומיטק, מצביעים על ירידה חדה בהיקף הפעילות בהייטק הישראלי • מספר סבבי ההשקעה – העסקאות בהן קרנות ההון סיכון מתחייבות להזרים כספים לסטארטאפים – ירדה להיקפים של 2014 • סקר שבדק את עמדות הציבור: 51% סבורים שמחאת ההייטק לגיטימית במידה רבה

אורי ברקוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דוחות של שני גופי מחקר שהתפרסמו היום (ראשון) מצביעים על ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי ברבעון הראשון של השנה. על פי דוחות של מכון המחקר והמדיניות SNPI מקבוצת סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) ושל גוף המחקר IVC במשותף עם "לאומיטק", בשלוש החודשים הראשונים של 2023 צנח היקף ההשקעות בסטארטאפים ישראליים ביותר מ-20% בהשוואה לרבעון האחרון של השנה שעברה. בהשוואה לרבעון הראשון של 2022 מדובר בצניחה של 70%.

על פי דוח הגופים ירדו ההשקעות בסטארטאפים מכ-2.2 מיליארד דולר ברבעון האחרון של שנת 2022, לכ-1.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. מדובר בנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018.

על פי הדוח, חלה ירידה חדה גם במספר סבבי ההשקעה בסטארטאפים. מהדוח עולה כי מספר סבבי גיוס ההון, (עסקאות פיננסיות בהן קרנות ההון סיכון מתחייבות להזרים את הכספים הדרושים לתפעול הסטארטאפים) – ירד מ-158 עסקאות ברבעון האחרון של 2022, ל-112 עסקאות בלבד ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. במקרה זה מדובר בנסיגה חריפה עוד יותר, לאחר שמספר הסבבים שנרשם הוא הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2014.

הירידה בהיקף ההשקעות מגיעהבהמשך לירידה חדהשל כ-44% בהשקעות בשנת 2022 כולה, כחלק מהמגמה עולמית של ירידה בהיקף ההשקעות בחברות הטכנולוגיה.

ממצאי הדוח מדאיגים עוד יותר אם לוקחים בחשבון שכ-40% מההון שגוייס ברבעון שחלף, הושקע בשלוש חברות בלבד – eToro, Wiz ו-Via ,שסך גיוסיי ההון שלהם לבדן הגיע לכ-660 מיליון דולר. כותבי הדוח מזהירים כי "אם קצב ההשקעות הזה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יסתכמו לכ-8.6 מיליארד – ירידה של כ-60% לעומת ההשקעות בשנת 2022, וירידה של כ-75% לעומת היקף להשקעות ב-2021.

על פי SNPI, אם קצב השקעות זה יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים יגיעו ל-8.6 מיליארד דולר בשנת 2023 – ירידה של כ-60% בהשוואה לשנת 2022 ,וירידה של כ-75% בהשוואה לשנת 2021.

חלק מטרנד עולמי

במטרה לנסות להבין האם המשבר הפוליטי והחוקתי השפיעו על ההשקעות בהייטק הישראל, בדק דוח SNPI את הביצועים של ההייטק הישראלי בהשוואה לאלו של בריטניה וארה"ב.

הדוח מצא שברבעון הראשון השנה הירידה בהשקעות בישראל היתה דומה לירידה שחווה ההייטק בבריטניה. לעומתם, בארה"ב דווקא עלה היקף ההשקעות. ואולם, הדוח מציין כי ניתן להסביר זאת בכך ש"בתקופות של אי ודאות גבוהה, קיימת נטייה להון לזרום משאר העולם אל ארה"ב".

מחברי הדוח אמנם קושרים בין המצב הפוליטי להשקעות, ומציינים ש"משיחות רבות שקיימנו עם משקיעים ויזמים עולה באופן ברור שניסיונות החקיקה של הרפורמה המשפטית תרמו לירידה בהשקעות", אך בד בבד הם גם מודים כי קשה להעריך את היקף התרומה הזו. לדבריהם, "לאור הנתונים קשה לאמוד את חלקו של מהלך זה ביחס להשפעת המיתון העולמי".

סקר: 51% מהציבור תומכים במחאת ההייטקיסטים

הדוח של SNPI בדק גם את עמדות הציבור באשר להייטק והיחס של ההייטק לרפורמה המשפטית. על פי הסקר, נכתב בדוח, "עמדות המשיבים ביחס למחאת ההייטק מתואמות עם מידת האהדה להייטק: ככל שמשיבים חושבים שהמחאה יותר לגיטימית - כך מידת האהדה שלהם להייטק עולה". כמו כן, על פי מחברי הדוח, "מידת האהדה להייטק לא השתנתה ביחס לשנה שעברה ונותרה גבוהה: המחאה והפילוג החברתי-פוליטי לא באו לידי ביטוי בקיטוב התפיסות כלפי ההייטק הישראלי בהשוואה לסקר מ-2022".

על פי הדוח, 51% מהציבור סבורים שמחאת ההייטק לגיטימית במידה רבה ומעלה. 36% חושבים שהיא לגיטימית במידה מועטה ומטה, היתר השיבו שהמחאה לגיטימית "במידה בינונית".

בקרב הימין קיים רוב שסבור כי המחאה אינה לגיטימית - 71%. בקרב המשיבים המסווגים עצמם כמרכז, מרכז-שמאל, ושמאל, קיים קונצנזוס כמעט מוחלט שהמחאה לגיטימית, עם 76%, 91% ו-96% בהתאמה.

לעומתם, משיבים שסיווגו עצמם כימין-מרכז חלוקים בסוגיה זו במידה שווה: 40% השיבו שהמחאה לגיטימית במידה רבה ומעלה, בעוד שב-39% סבורים שהמחאה לגיטימית במידה מועטה ומטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...