אז מה אתה טוען?

הן תופסות את המקומות הטובים ביותר, ראש בראש עם המקומות ששמורים לנכים. הן גם נקיות ומסודרות יותר. אבל לא רק בגלל זה, בשנה האחרונה כבר ממש קשה להתעלם מהן. כל מי שהסתובב לאחרונה בחניונים גדולים לא יכול היה לפספס את המחזה שהולך והופך נפוץ יותר ויותר - עמדות לטעינה חשמלית. וזו רק ההתחלה.

מה שהחל כטרנד לעשירים עושה את דרכו במהירות אל המיינסטרים, עם כ־50 אלף כלי רכב חשמליים שכבר נעים על כבישי הארץ. כמחצית מהם עלו על הכביש רק בשנה האחרונה, והיד עוד נטויה. עם המעבר לאנרגיות ירוקות וההגבלות הצפויות על פליטות פחמן, יותר ויותר נהגים יעברו להשתמש במכוניות חשמליות. מכל מיני סיבות, זה טוב לכולנו - במיוחד בזכות העובדה שרכב חשמלי לא מזהם את המרחב העירוני בגזים רעילים.

אך המהפכה החשמלית לא באה בלי מחיר. עם הגידול הצפוי במספר הרכבים החשמליים שיעלו על הכביש בכל שנה, יגדל מספר עמדות הטעינה בכל פינה אפשרית. לא רק בחניונים ובשטחים ציבוריים, אלא גם בבתים הפרטיים והמשותפים. כך שאת "מחיר" הרכב החשמלי משלמים לא רק בעלי הרכב, אלא גם כלל ציבור הדיירים והנהגים.

אז אם אתם בעלים של רכב חשמלי, עומדים לקנות רכב חשמלי או גרים בבניין שבו מתגוררים בעלים של רכב חשמלי (בהווה או בעתיד) - המדריך שלפניכם יעזור לעשות קצת סדר ולהבין מי נגד מי, כמה ולמה.

המחיר כלל לא קבוע

הדבר הראשון שצריך להבין על טעינה חשמלית הוא שמדובר בעולם אחר לגמרי מאשר עולם הדלק הנוזלי (סולר או בנזין). לא רק שלחשמל אין ריח, אלא גם שבטעינת רכב חשמלי, בניגוד לדלק, חייבים להביא בחשבון כל מיני משתנים שלא קיימים בעולם הדלק:

בטעינה חשמלית, הזמן הופך פתאום לפקטור הרבה יותר משמעותי. בכל רכב מבוסס דלק נוזלי, משך התדלוק - הזמן שמבלים בתחנת הדלק מתחילת התדלוק ועד סופו - פחות או יותר זהה. למעשה, לא משנה מהו גודל המכל שלכם, סביר להניח שבתוך כמה דקות מרגע שהתחלתם לתדלק תוכלו להמשיך בנסיעה. טעינה חשמלית, לעומת זאת, מתבצעת בשתיים־שלוש קטגוריות שונות של מהירות: איטית, מהירה ואולטרה־מהירה. כולן נמשכות הרבה יותר מדקות ספורות, ומגיעות גם לשעות.

גם המחיר רחוק מלהיות קבוע. למרות התחרות, המחירים של סולר או בנזין לא שונים באופן מהותי בין החברות השונות. המחירים גם די זהים בתחנות השונות, ובכל שעות היממה. עמלות הלילה ועמלת התדלוק לא משפיעות יותר מדי על המחיר הסופי. בטעינה חשמלית, תעריפי החשמל משתנים לפי המיקום או זמן הטעינה - בבית או במקום ציבורי, ביום או בלילה. ההבדלים בין התעריפים עצומים, וכך המחיר של טעינה מהירה יכול להגיע לפי ארבעה יותר מהמחיר של טעינה איטית.

קילוואט, וקילוואט־שעה

לפני שנתחיל, נציין כמה מונחים שיחזרו כאן. המונח הראשון מתאר את כמות האנרגיה שסוללת הרכב יכולה לאפשר: "קילוואט־שעה", המונח המוכר בקיצור שלו - קוט"ש. שימו לב, לא מדובר במקבילה ל"קילומטר לשעה", לכן המונח הוא לא "קילוואט לשעה" וגם לא "קילוואט בשעה". מה זה כן? לא ניכנס כאן לשיעורי פיזיקה, אלא נסתפק בשורה התחתונה של המשמעות.

המדידה של סוללת הרכב לפי קוט"ש מקבילה לנפח מכל דלק בליטרים. כפי שמכל גדול יכול להכיל יותר דלק ולאפשר נסיעה למרחק גדול יותר - ככל שסוללת הרכב היא בעלת יותר קוט"ש, זה אומר שיש לה יותר אנרגיה כדי להפעיל את הרכב - כמו שאם נגדיל את מכל הדלק שלנו יהיה בו יותר דלק, ולכן יותר אנרגיה להפעיל את הרכב.

המונח חשוב גם בהקשר המחיר, שנמדד בשקל לקילוואט־שעה. המחיר של קילוואט־שעה אחד בחברת החשמל כיום הוא 51 אגורות.

כשמדברים על הטעינה עצמה, המונח הוא קילוואט (בלי השעה). מונח זה מתאר את "הספק" הטעינה. הכוונה בהספק היא כמה חשמל אפשר להעביר בפרק זמן מסוים. הרבה קילוואט - טעינה מהירה יותר (גם כאן, כדי להבין, אפשר להשוות את הספק החשמל להספק הדלק - אם היינו מגדילים את הלחץ במשאבה, היינו יכולים להגדיל את המהירות שבה המשאבה מזרימה את הדלק למכונית, וכך להזרים יותר דלק למכל בפרק זמן נתון).

רגע, עוד לא סיימנו. חוץ מההבדלים הללו בין טעינה לתדלוק, יש עוד הבדל אחד משמעותי. ההבדל הזה נוגע לא רק לבעלי הרכב החשמלי עצמם, אלא גם לסביבה שלהם, בפרט אם הם גרים בבית משותף. וההבדל הזה הוא תשתית הטעינה.

אנחנו לוקחים כמובן מאליו את הפריסה הרחבה של תשתית הדלק, אבל שוכחים שלרכב החשמלי אין תשתית שפרוסה בהיקף דומה. ההבדל הגדול ביותר הוא שבעוד במקרה של מכוניות שפועלות על דלק בעלי הרכב לא צריכים לחשוב על סוגיית תשתית התדלוק כלל - ברכב חשמלי מדובר בשיקול שיש להביא בחשבון לא רק בעת השימוש ברכב, אלא עוד טרם ההחלטה לרכוש רכב חשמלי.

במקרים מסוימים, משתמשי רכב חשמלי יכולים להסתפק במטען נייד "חבר וטען" (Plug and Charge), או להתחבר לתשתית הטעינה בכוחות עצמם - במיוחד אם לדייר יש חניה בטאבו והוא מקים בה עמדת טעינה שמתחברת ישירות לרשת החשמל הביתית שלו, אם היא קרובה לחניה.

אבל מה קורה כשלדייר יש חניה בטאבו, אבל הוא לא יכול להתחבר לרשת הביתית ובמקום זאת הוא צריך להתחבר ללוח החשמל המשותף? ומה קורה כשמגרש החניה של הבניין מתמלא בעוד ועוד רכבים חשמליים?

שוחחנו עם מנכ"לים של שלוש חברות הפועלות בשוק שמתמחות בהתקנת תחנות טעינה לרכב חשמלי, כדי להבין את האפשרויות והשיקולים השונים במקרים המורכבים יותר.

את ההבדלים בין העמדות הביתיות לציבוריות מסביר מנכ"ל חברת הטעינה החשמלית "פלאגו", דודי לסרי: "יש שני סוגי עמדות - עמדה רגילה שבה משתמשים ב־AC (זרם חליפי), ועמדה של טעינה ישירה, DC, כמו העמדות הענקיות שבתחנות הדלק ובצמתים".

הסוללה עצמה, הוא מסביר, מקבלת חשמל ב־DC. לכן, "כשמדובר בטעינה בחשמל ביתי (AC) - יש הכרח לבצע המרה של הזרם. ההמרה הזו מבוצעת על ידי רכיב שכבר קיים בסוללת הרכב, אך ההמרה שהיא מבצעת היא איטית ומוגבלת ל־11 קוט"ש. העמדות המהירות, לעומת זאת, לא תלויות בהמרה הזו - הן מעבירות זרם מהיר ישירות לסוללה. כך, במקום טעינה של 11 קוט"ש אפשר לטעון ב־50 קוט"ש, ואפילו להגיע בטעינה אולטרה־מהירה לעד 250 קוט"ש, כמו במקרה של טסלה".

נע להיערך בהתאם

מספר העמדות המהירות הכולל הוא רק מעט יותר מ־200 בכל הארץ. זאת, לעומת עמדות איטיות, שמספרן הכולל עומד על קצת יותר ממספר כלי הרכב החשמליים בארץ. לכן, אם הסתמכות על טעינה מהירה בלבד היא לא אופציה מתקבלת על הדעת, ובהתחשב באיטיות של הטעינה הביתית ובתפוצה ההולכת ומתרחבת של רכבים חשמליים - נדרשת היערכות של בעלי הרכבים בהתאם.

"להחזיק רכב חשמלי ללא עמדת טעינה ביתית זה מאתגר. לכן, כשמישהו מגיע לרכוש רכב חשמלי הוא לא יכול להתחמק מהשאלה מה המשמעות של התקנה ביתית", מסביר שרגא כץ, מנכ"ל EV Edge.

"לא משנה אם רוכשים מהיבואן או עצמאית - חשוב שיגיע חשמלאי מוסמך לבדוק כיצד ניתן להתקין עמדה בחניה. אם זה בית פרטי - אין בעיה כמעט בכלל. אם החניה בבית משותף היא פרטית ומשויכת בטאבו לאותו הנכס, זה כבר יותר קל. אם לא - זה יותר מורכב, כי במקרה כזה צריך אישורים מהדיירים".

"בסופו של דבר, כל מי שגר בבניין משותף יהיה חייב להתקין עמדה לטעינה חשמלית חכמה", טוען לסרי. הסיבה: כל עוד בבניין חונים רק רכב חשמלי אחד או שניים - אין בעיה שהם יהיו מחוברים ללוח החשמל הציבורי, "אבל מה קורה אם חונים בו שישה רכבים חשמליים, או אפילו עשרה? התוצאה יכולה להיות נפילות חשמל בגלל עומסי־יתר.

"הפתרון שמציעות פלאגו וחברות דומות הוא התקנת מערכת לניהול החשמל באמצעות תוכנה שמווסתת אותו מרחוק. כך כולם יוכלו לטעון יחד לאט יותר, בלי להפיל את החשמל, וכולם ייצאו בבוקר עם מאה אחוז סוללה".

ומה קורה אם אין חניה בבית בכלל? "זו בדיוק הבעיה בעיר כמו ירושלים", מסביר רז שגיא, מנכ"ל סונול EVI. לדבריו, "בירושלים, ל־70% מהתושבים אין חניה פרטית בבית. ברעננה, אגב, זה בדיוק הפוך - שם רק ל־30% מהתושבים אין חניה פרטית. לכן עיריית ירושלים התעקשה להקים עמדות AC שפרוסות ברחבי העיר כחלופה לעמדה פרטית, בסמוך לבית". 

חשמל זורם בכפות ידיך: כל מה שצריך לדעת

1. כשהסוללה טעונה בין 0% ל־20% או בין 80% ל־100% - היא איטית יותר. הכי יעיל יהיה לטעון את הרכב לפני שהוא מגיע ל־20%, ואז לטעון אותו עד ל־80%.

2. בתנאי קור הסוללה מתרוקנת מהר יותר. הביאו זאת בחשבון בתכנון הדרך.

3. אם כבל הטעינה לא משתחרר, לכל רכב חשמלי יש בתא המטען או במכסה המנוע, בחלק שקרוב לשקע הטעינה, ידית או כבל משיכה לשחרור הרכב מהעמדה.

4. אין תשובה חד־משמעית לשאלה אם טעינה מהירה מקצרת את חיי הסוללה.

5. סיימתם לטעון את הרכב בעמדה ציבורית? פנו את העמדה כדי לאפשר לעוד אנשים כמוכם לטעון את רכבם.

6. מחירים - טעינה ביתית: 62 אגורות, כולל מע"מ | טעינה ציבורית: 2.2-2 שקלים.