"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם משבר סיליקון ואלי בנק יאיץ סגירת חברות ופיטורים בהייטק הישראלי?
גם אם מחר בבוקר יימצא רוכש ל-"בנק של הסטארטאפים" החיים הפיננסים של ההייטק הישראלי לא יחזרו לגמרי למסלולם • המכה שחטף הבנק מצטרפת לחולשות שנובעות מהמשבר בהייטק העולמי, ועלולה להאיץ את התהליכים הצפויים של סגירת חברות, התרחבות גלי פיטורים, הפחתת שכר וירידת שווי החברות
הייטק (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images
אפקט SVB

האם משבר סיליקון ואלי בנק יאיץ סגירת חברות ופיטורים בהייטק הישראלי?

גם אם מחר בבוקר יימצא רוכש ל-"בנק של הסטארטאפים" החיים הפיננסים של ההייטק הישראלי לא יחזרו לגמרי למסלולם • המכה שחטף הבנק מצטרפת לחולשות שנובעות מהמשבר בהייטק העולמי, ועלולה להאיץ את התהליכים הצפויים של סגירת חברות, התרחבות גלי פיטורים, הפחתת שכר וירידת שווי החברות

אורי ברקוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לאחר סוף שבוע רווי לחצים, לקוחות סיליקון בנק (SVB) נושמים סוף סוף לרווחה. ההבטחה של הנשיא ביידן להגן על לקוחות הבנק הקורס, הפעולה המהירה של הרשויות בארה"ב להשתלטות על הבנק, הדיווחים על המהלכים למכירתו, והבנה עמוקה יותר של הגורמים למשבר, הרגיעו את החברות: גם מי שלא הספיקו למשוך את הכספים בזמן, יקבלו בסופו של דבר גישה לפיקדונות שלהם בבנק הקורס.

באופן תיאורטי כבר מחר בבוקר יכול להימצא לבנק רוכש רציני, שיחזיר את החיים למסלולם כאילו לא קרה כלום. הבנק ישוב לתפקידו כמלווה הפיננסי החשוב ביותר של הסטארטאפים, ובא לציון גואל. זה התסריט האופטימי.

גורמים המקורבים לוועדה הממשלתית שמונתה לעקוב אחר המשבר, מזהירים שייתכן עוד תסריט, אופטימי קצת פחות. לדבריהם, גלי ההדף בעקבות המשבר הם בלתי נמנעים, והתממשות התסריט האחר תלויה בשאלות כמו האם SVB, מעמיד האשראי הגדול בהייטק הישראלי, ימשיך לתפקד, באילו היקפים, עד כמה מתחריו יידעו לתפוס את מקומו, ובאיזו מהירות. מצב שבו שוק החוב להייטק בישראל לא מפותח ושהשחקן המרכזי בו יוצא מהתמונה, הם מסבירים, לא טוב לחברות.

נתח השוק הגדול של הבנק אולי לא היה מהווה כשלעצמו בעיה אילו היו בישראל שחקנים המוכנים למלא את מקומו. כיום, טוענים אותם גורמים, אין בישראל פעילות של שחקנים גלובליים בתחום החוב להייטק, שיהיו מסוגלים להיכנס בקלות ובמהירות לחלל שישאיר אחריו SVB.

התוצאה האפשרית של קשיי מימון, שמתווספים למשבר הגלובלי בהייטק, היא האצה של התהליכים שהיו צפויים עוד קודם לכן. התחזיות דיברו על התרחבות גלי הפיטורים, סגירת חברות, ירידה ניכרת בשווי של החברות שימשיכו לפעול, ואפילו ירידת שכר. לוח הזמנים עד להתממשות התרחישים הללו נראה עתה קצר יותר.

הזדמנות פז למשקיעים

הצד החיובי של התחזית הזו הוא שלא מדובר במשבר שצפוי להכניס את המגזר כולו לקיפאון, אלא להפך. עבור המשקיעים מדובר בהזדמנות פז להיכנס לשוק במחירים הגיוניים.

גם לגופים הפיננסיים הישראליים, הסתלקותו של שחקן דומיננטי מהשוק היא הזדמנות להפוך לשחקנים רציניים יותר. זו אולי גם שעתו של הרגולטור הישראלי להתאים את הרגולציה לבנקאות הייטק. או שעתם היפה של המשקיעים המוסדיים הישראלים להרחיב את דריסת הרגל שלהם בהייטק הישראלי. אולי כך, בזכות משבר SVB, גם הציבור הישראלי יתחיל ליהנות סוף סוף מהחגיגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...