הם הפיקחים, הנבונים, המחוספסים והשנונים שבאנשים. הם נמצאים אצלנו בסלון בכל בוקר ובכל ערב. בין הדפים עמוסי המידע או על מרקע הטלוויזיה. אלו שניחנו בחוש צדק מפותח, שווים בפה ובלב, שחייהם הם עדות להגינות ולכנות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הם מבינים בכל בעיה שעולה על סדר היום, שואלים את השאלות שאנו מפחדים לשאול ונאבקים כדי שהאמת תצא אל האור. כשאנחנו בסלון החם הם בחוץ בגשם, כשאנחנו במקלט הם בשטח. לעיתונאים שלנו, יש את הקול הכי חזק, ואת עמוד השדרה הכי הכי חזק. הם משופשפים וחכמים, תמיד שם בשבילנו, כדי להגן ולשמור על הדמוקרטיה.
"העיתון הוא האוניברסיטה של האדם הפשוט" אמר ז'יל סימון. לאורך השנים אנו מפתחים איתם מערכת יחסים צמודה שמבוססת על אמון; וההוכחה לכך היא שאנחנו מפקידים בידיהם את הנשק החזק ביותר - המילים. אנו סומכים עליהם שישתמשו בהן בתבונה, שיהיו מוסריים, אנושיים ורגישים. שבמלחמה על התודעה לא ישתמשו בהן כדי לפגוע בחפים מפשע או בבלתי מעורבים.
אבל היום אחד מאותם עיתונאים השתמש בכוח שניתן לו ברוע, בטמטום ובאכזריות. ממקומו הרם הוא ראה רק נקודות שחורות מתרוצצות על מרקע המחשב הלבן. כותב ומכתיב מהי האמת ומהו השקר, ובאצבעותיו מנהל משפט ראווה נגד טייסי חיל האוויר. ופוף! פסק דין! מילה משתלחת בזו הבאה אחריה, ועוד כמה עשרות הקשות על קלידי המחשב הישנים, וכבר יהיה אפשר לצאת הביתה מוקדם אל האישה ואולי להספיק לראות איזה סרט נחמד. עיתונות ישרה ותמימה, העיתונות המוסרית בעולם.
גדעון לוי טעה. נאמר ראשית ובגאווה כי המטרה העליונה שלנו היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון תושביה. אנו מתאמצים בכל כוחנו, בכל יום ובכל שעה כדי לעמוד במשימה הזו למען המשפחות הישראליות שבעורף, מתוך תחושת אחריות ושליחות גדולה.
כאשר אנו פוגעים במחבל, אנו מאמינים שהמשימה בוצעה בהצלחה - אך לא שמחים על כך שאמא בעזה איבדה את בנה. אנו רואים כל גופה מרוטשת, כל פצוע מדמם, כל ילד מבועת, וזה נחרת עמוק בתוכנו. אנו נלחמים לא כדי לשלול זכויות מן הצד השני אלא כדי להשיב לנו את הזכות לחיות בשקט ובביטחון בארץ ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו