מחקר חדש הפתיע: בדבר הזה – בני האדם מדייקים יותר מאשר בינה מלאכותית

מחקר על בינה מלאכותית שנערך באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, מצא כי בזיהוי הגיל של אדם, המחשב טועה בהערכת גילו של אדם המופיע בתצלום, במידה רבה יותר מאשר בני אדם טועים בהערכת גילו של אדם בתצלום. כלומר, אדם שיצטרך להעריך את גילו של עמיתו המצולם בתמונת סטילס, יידע לקלוע קרוב יותר לגיל הביולוגי האמיתי שלו מאשר המחשב שישתמש בבינה מלאכותית. או במילים פשוטות: המחשב טועה יותר בהערכת הגיל האנושי.

החוקרים שערכו את המחקר הם פרופ' צבי גנאל מהמחלקה לפסיכולוגיה, פרופ' כרמל סופר מהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פרופ' מלווין גודייל מאוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה.

• טעות אחת במערכת הבינה המלאכותית של גוגל עלתה לה ב-100 מיליארד דולר

• דוח איגוד האינטרנט: זינוק של פי 3 בתלונות על פגיעות בטיקטוק

• "לא דמיינתי שחבריי מהנגב ואני נבנה בגיל 17 לוויין מאפס"

במחקר אספו החוקרים נתונים של ביצועי בינה מלאכותית של 21 טכנולוגיות בינה מלאכותית המשמשות להערכת גיל על בסיס תמונת פרצוף (כמו של אמזון, מיקרוסופט ו-Everypixel) שנאספו בשנים 2020–2022. ביצועי הבינה המלאכותית הושוו לביצועים של 30 סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון מאוניברסיטת בן-גוריון. התוצאות הראו כי הבינה המלאכותית פחות מדויקת ויותר מוטה מאשר צופים אנושיים, כאשר מעריכים את גילו של אדם.

כך, לדוגמה, בני האדם נוטים להעריך פרצופים מחייכים כמבוגרים יותר בהשוואה לפרצופים של אותם אנשים עם הבעה ניטרלית, ומדייקים פחות בשיפוטי גיל של פרצופים מבוגרים. על פי המחקר, גם טכנולוגיות עכשוויות של בינה מלאכותית מפגינות את ההטיות ואי-הדיוקים הללו, ואף במידה רבה יותר נאשר בני אדם.

כדי להבין יותר את המשמעויות של המחקר ואת ההשלכות שלו על תחום הבינה המלאכותית, שוחחנו עם פרופ' צבי גנאל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה. לדבריו, "כשבוחנים את הביצועים של בני אדם ושל בינה מלאכותית, ההתעסקות בפרצופים אנושיים היא מעניינת מאוד. היינו חושבים שהמחשב ייקלע יותר לגילו של האדם, אבל מתברר למעשה שהדברים הם לא כך".

"הדוגמה הראשונה היא של פרצוף מחייך: אנשים נוטים יותר לייחס בגרות לאדם מחייך מאשר כשהוא מצולם בפרצוף ניטרלי. מסתבר שזו לא רק הטיה אנושית, אלא גם הטיה של הבינה המלאכותית. ולא רק זאת, אלא שהטעות של הבינה המלאכותית כפולה מזו של האדם. כלומר, אם אדם יגדיל את הגיל המוערך של המצולם בשלוש שנים לעומת הגיל האמיתי, הבינה המלאכותית תעריך אותו בשש שנים יותר מהגיל האמיתי".

איך ערכתם את המחקר?
"חילקנו את תמונות הסטילס לשלוש קבוצות גיל: קבוצת בני 40-20, קבוצה שנייה של בני 60-40 וקבוצת גיל שלישית של בני 80-60. גם הסטודנטים וגם הבינה המלאכותית העריכו את הגיל ביתר, כלומר העריכו את גיל האדם המצולם כמבוגר מכפי גילו האמיתי. אלא שהפער בין ההערכה של הבינה המלאכותית לבין הגיל האמיתי היה גדול יותר".

פרופ' גנאל המשיך: "במקרה של תמונות בני ה-60-40, גם הבינה המלאכותית וגם בני האדם קלעו פחות או יותר לגיל הנכון, אולם בקבוצת המבוגרים יותר, בני 80-60, הבינה המלאכותית ייחסה להם גיל צעיר בהרבה לעומת האומדן של הסטודנטים".

הבדלים בין נשים לגברים

תחום נוסף מעניין שבו טעו גם הסטודנטים וגם הבינה המלאכותית, הוא פענוח גילן של נשים. מתברר כי כשסטודנט מסתכל על תמונה של אישה, הוא מעריך אותה כבעלת גיל צעיר יותר מאשר גילה האמיתי. גם כאן הבינה המלאכותית טעתה יותר מבן האנוש.

כשהוא נשאל מדוע מחשבים חזקים כל כך טועים בהערכת הגיל בצורה כה בוטה, מעריך פרופסור גנאל כי "נכון שלבינה המלאכותית יש יכולת עיבוד וקליטת תמונות יותר מאשר לבני אדם, אך ייתכן מאוד שגם בתמונות שהכניסו לזיכרון של המחשבים מלכתחילה, ישנם פחות תמונות של אנשים מבוגרים ופחות תמונות של נשים.

זה לדעתי ההסבר הראשון לפער, כלומר כשיש פחות מידע על קבוצת גיל מסוימת, כך תהיה ההטיה גדולה יותר. ייתכן מאד שזו גם הסיבה לטעויות בקשר לנשים, כלומר שיש פחות תמונות של נשים בזיכרון של המחשבים. כמובן שאת הטעות הזו ניתן לתקן בקלות על ידי הכנסה של כמות גדולה יותר של תמונות גברים מבוגרים ותמונות של נשים".

ואולם, פרופסור גנאל לא נשאר רק בהסבר הזה, ואומר כי עדיין יש הבדל משמעותי בין צורת הניתוח של מחשבי הבינה המלאכותית לבין צורת הניתוח של המוח האנושי. "צריך לזכור שהמחשב לומד תמונות ומנתח גיל על סמך התמונות בלבד. זו מטלה מאד מצומצמת. לעומת זאת, מוח האדם לא עוסק רק במטלות כאלו, אלא יש לו רמת מופשטות גבוהה יותר והוא מבצע הערכות לא רק על סמך התמונה בלבד או על סמך המראה, אלא הוא מעביר את מה שהוא רואה רמה גבוהה יותר של הערכה. לאדם יש חשיבה ביקורתית ועוד צורות של הבנת מציאות באופן מופשט ועמוק יותר, לכן אנשים טועים פחות בניחוש גיל של העומד מולם, כי תהליכי החשיבה שלהם לא מתבססים רק על אוסף תמונות. מבחינה זו, עדיין יש הבדל משמעותי בין מה שיכולה לעשות בינה מלאכותית, שזה לזהות פנים, לזהות אדם ולתת הערכות כלליות, לבין מה שהאדם יכול לעשות".

האם ניתן לגשר על הפער הזה? מה צריך לעשות כדי שהמחשב יהיה יותר מדויק?
"בסופו של דבר אני מניח שיצליחו לפתח אלגוריתמים שיאפשרו למחשב לתקן את עצמו, להקטין את ההטיה ולפתח תהליכי חשיבה שדומים לתהליכי החשיבה המופשטים של האדם. כנראה שבשלבים הראשונים נהיה עדים להטיות "אנושיות" גם אצל מחשבים. זאת אומרת שהמחשב יטעה כמו בני אדם. בשלבים מאוחרים יותר צפויים המחשבים לדעת לתקן את ההטיות הללו, אולם אלו שלבים אלה רחוקים עדיין מאיתנו".