"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוח איגוד האינטרנט: זינוק של פי 3 בתלונות על פגיעות בטיקטוק

איגוד האינטרנט הישראלי חשף נתונים על היקף הדיווחים של גולשים על פגיעות שחוו ברשת האינטרנט • על פי הדוח, הפגיעה המינית הנפוצה ביותר שדווחה היתה הפצת תוכן אינטימי ללא רשות • בחברה הערבית אחד מסוגי הפגיעה הנפוצים הוא ניסיונות סחיטה מינית באמצעות התחזות ברשתות חברתיות ("סקסטורשן")

,עודכן
0השמעה
טיקטוק, צילום: רויטרס

לרגל יום האינטרנט הבטוח פרסם היום (ג') איגוד האינטרנט הישראלי סיכום שנתי של נתוני דיווח על פגיעה אישית ברשת שהגיעו לקווי הסיוע של האיגוד. על פי הדוח, הזירה העיקרית שבה נפגעו המתלוננים היא אינסטגרם עם 24% מהפגיעות המדווחות. במקום השני פייסבוק עם 18% מהפגיעות המדווחות. 7% מהפגיעות המדווחות אירעו בווטסאפ ובטיקטוק, כל אחת.

הרשת החברתית שרשמה את הזינוק המשמעותי ביותר במספר הפניות על פגיעה שאירעה בה היא טיקטוק. אם בשנת 2019 נרשמו רק 7 דיווחים על פגיעות ברשת זו, ובשנים 2020 ו-2021 נרשמו 70 ו-87 פגיעות בהתאמה, הרי שבשנת 2022 נרשם זינוק של פי שלושה ברשת זו, ל-201 פניות על פגיעה.

רבע מהפניות אל הקו של האיגוד היו על פי הדוח היו בתחום "פגיעות ואלימות ברשת". שליש מהן – בנושא אלימות מינית. קצת פחות מרבע מהפניות (23%) היו בתחום ביריונות רשת, הכוללת פגיעות של אלימות, הטרדה והסתה. במקום השלישי נמצאת פגיעה בפרטיות (13%), במקום החמישי התחזות (12%). ולבסוף פגיעות של לשון הרע (7.2%).

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

מבין הפגיעות המיניות, הפגיעה המינית שהדיווח עליה היה הנפוץ ביותר, היתה הפצת תוכן אינטימי ללא רשות. בקרב פונים ערבים אחוז גבוה מהתלונות היו על ניסיונות סחיטה מינית באמצעות התחזות ברשתות חברתיות (תופעה המכונה "סקסטורשן").

בחברה הערבית, על פי הדוח, רוב הפונות הן נשים (60%) וגברים רק 40%. מבחינת תוכן הפניות, רוב הפניות במגזר הערבי היו בתחום האלימות המינית (40%). במקום השני אלימות ובריונות ברשת (27%), ובמקום השלישי חשבונות מתחזים (24%).

פניות בתחום הסייבר תפסו 43% מסך הפניות הכללי. 77% מהפניות בתחום הסייבר היו נושאי פריצה והשתלטות על החשבון של הפונה. 23% מהפניות היו בנושא פישינג והונאות ברשת.

אבל לא הכל גרוע. על פי המידע שנחשף, במהלך שנת 2022 דווקא חלה ירידה במספר הפניות הכולל שהתקבלו במוקד. בסך הכל התקבלו בשנה שעברה 3343 פניות, לעומת השנה שקדמה לה (שנת 2021), שבה היו 4077 פניות – ירידה משמעותית של 734 פניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר