"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הישראלים ב-2022: רוצים להיגמל מהמסכים ומתרחקים מנטפליקס
לפי דו"ח של בזק, בשנה שחלפה זמן הצפייה במסכים של אזרחי ישראל חצה את רף 12 השעות ביממה, זאת בנוסף לזינוק שנרשם בשימוש באינטרנט במגזר החרדי • מנגד, גוברים סימני המיאוס בצריכה הדיגיטלית: יותר משתמשים מוציאים את הנייד מחדר השינה, נמנעים מלגלוש בשבת שלא מטעמי דת ויותר משליש שוקלים להפסיק את השימוש ברשתות החברתיות
כולנו מחוברים לטלפון כל היום, וגם בלילה | צילום: Getty Images

הישראלים ב-2022: רוצים להיגמל מהמסכים ומתרחקים מנטפליקס

לפי דו"ח של בזק, בשנה שחלפה זמן הצפייה במסכים של אזרחי ישראל חצה את רף 12 השעות ביממה, זאת בנוסף לזינוק שנרשם בשימוש באינטרנט במגזר החרדי • מנגד, גוברים סימני המיאוס בצריכה הדיגיטלית: יותר משתמשים מוציאים את הנייד מחדר השינה, נמנעים מלגלוש בשבת שלא מטעמי דת ויותר משליש שוקלים להפסיק את השימוש ברשתות החברתיות

אורי ברקוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אם מישהו הסתובב ברחובות בחודשים האחרונים ותהה לאן נעלמו כולם, ייתכן שחלק מהתשובה נמצא בדוח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2022 שפרסמה היום (שני) חברת התקשורת בזק זו השנה התשיעית.

על פי הדוח, המבוסס על נתוני החברה ועל סקר שנערך בקרב 4,500 גולשים, בהם ילדים, בני נוער וחרדים, למרות החזרה היחסית לשגרה אחרי משבר הקורונה והסגרים שהוא הביא עימו, הגידול בצריכה הדיגיטלית בקרב גולשי ישראל לא נעצר.

מהדו"ח עולה כי לראשונה, זמן המסכים חצה את מחצית היממה עם 12.4 שעות ביממה מול מסך הסמארטפון, המחשב, הטאבלט או הטלוויזיה. עיקר הגידול בצריכה הוא למטרות פנאי כמו גלישה באינטרנט, משחקים, רשתות חברתיות וצפייה בטלוויזיה. בשימוש לצורכי לימודים ועבודה נרשמה דווקא ירידה.

מנסים לצמצם (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

גורם נוסף לעלייה בצריכה היא קפיצה בשעות המשחק היומיות, מ-2.1 שעות גיימינג ב-2021 ל-2.6 שעות גיימינג ב-2022. נתון זה מעניין במיוחד משום שהוא נוגע לקהל משתמשי הדיגיטל הבוגר של בני 18 ומעלה.

בזק מדווחת כי במקביל לגידול בזמן השימוש, חל זינוק עצום בכמות הדאטה שנצרכה, מ-12 ג'יגה בייט ביום בתקופת הקורונה בשנים 2020 ו-2021, ל-15 ג'יגה בייט ליום ב-2022. ב-2019, לשם השוואה, עמד הממוצע היומי על 9 ג'יגה בייט בלבד.

80% מהחרדים מחוברים

השנה בדק הדוח לראשונה את היקף השימוש בדיגיטל גם בקרב אוכלוסיית החרדים. הדוח מציין כי 80% מהחרדים מחוברים באופן כזה או אחר לדיגיטל, כאשר 54% מהם משתמשים בוואטסאפ, ועבור 72% מהם מדובר בחלק בלתי נפרד מהחיים. עבור 69% מהם משמש הוואטסאפ אמצעי לקבלת מידע, ולא רק כאמצעי תקשורת עם חברים ומשפחה.

יותר מכך, עבור שיעור ניכר מבין החרדים המשתמשים בוואטסאפ, השפעת המידע באפליקציה גובר על השפעת המידע שהם מקבלים בקהילה. 33% אמרו כי לעיתים אפשר להסתפק במשפיענים במקום לפנות לקהילה.

הנושאים בהם עוקבים חרדים אחר משפיענים הם בראש ובראשונה אוכל, אופנה ואיפור, עם 50% מקרב משתמשי הוואטסאפ החרדים. הנושאים בהמשך הרשימה הם משפחה (48%), דת ויהדות (44%) ילדים (35%), ניהול עסק ופרנסה (35%), בריאות (24%) ופוליטיקה בתחתית הרשימה עם 8% בלבד ממשתמשי הוואטסאפ.

נמנעים מאינטרנט בשבת, מכבים את האתראות

במקביל לגידול בצריכה, מצביע הדוח על כך שהמשתמשים לא מאושרים מהמצב ומגבילים את רמת החיבור שלהם. 55% מהמשתמשים הוציאו ב-2022 את הנייד מחדר השינה בלילה לעומת 38% בשנה הקודמת. 38% לא גולשים בשבת שלא מטעמי דת, לעומת 29% ב-2021. ואם המרחב הציבורי נשמע לכם שקט יותר לאחרונה, זה אולי משום ש-73% מהמשתמשים כיבו את האתראות מהוואטסאפ ומהרשתות החברתיות.

יותר מכך, משתמשים רבים בוחרים להתנתק מהרשתות החברתיות. 33% מהמשיבים מכירים מישהו שלקח הפסקה מהרשתות החברתיות, ו-37% טענו שישקלו לקחת הפסקה מאחת הרשתות ויסגרו את הפרופיל שלהם בהן. כבר עתה דיווחו 47% מהמשיבים כי הרשתות החברתיות משמשות פחות לשימור קשרים בהשוואה לעבר. 55% כבר דיווחו כי הם משתפים פחות תכנים אישיים בהשוואה לעבר.

ייתכן שמגמה זו רק תלך ותתחזק לאור ממצאי הסקר באשר לרצונות של המשתמשים, ובמיוחד בני הנוער. על פי הדוח, בשלוש השנים שחלפו, עלה שיעור בני הנוער שטענו שהיו רוצים להגביל את זמן המסכים שלהם, אך הם אינם מצליחים בכך. במקביל עלה שיעור בני הנוער והמבוגרים שדיווחו כי הם כן מגבילים את זמן המסכים שלהם, מ-34% ל-44% בקרב הנוער, ומ-39% ל-46% בקרב המבוגרים. עוד נמצא כי 62% מהילדים היו רוצים הפסקה מהנייד לטובת משחקים עם חברים בחוץ במרחב הפיזי.


הנוער נמצא פחות ברשתות החברתיות

את המגמות הללו רואים גם בנתוני השימוש הכלליים ברשתות החברתיות, במיוחד בקרב בני נוער. על פי דוח בזק, כל הרשתות החברתיות סובלות מירידה בהיקף השימוש אצל בני הנוער, כולל טיקטוק, אינסטגרם, טלגרם ואפילו וואטסאפ.

היקף השימוש של בני נוער בטיקטוק ירד מ-54% ב-2021 ל-41% ב-2022. אינסטגרם ירדה מ-71% ל-59%. טלגרם ירדה מ-34% ל-23% ובוואטסאפ ירדה מ-92% ל-87%.

במקביל, אצל המבוגרים ירד היקף השימוש בפייסבוק, וזינק ברשתות ה"צעירות" טיקטוק, טלגרם ויוטיוב.

ירידה נרשמה גם בצריכה של שירות הסטרימינג נטפליקס בקרב כל הגילים, ובמיוחד בקרב הנוער והצעירים. בקרב בני 34-18 ירד שיעור הצופים בנטפליקס מ-66% ב-2020 ל-45% ב-2022. בקרב הנוער, ירד שיעור הצופים מ-63% ב-2021 ל-49% ב-2022.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...