"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בניגוד לפרסומים: הצופן הצה"לי לא נפרץ

קצין בכיר: למרות הפרסומים על מעקב חשאי של בריטניה וארה"ב, לא יורטה שום תשדורת מוצפנת של צה"ל • דיווחים נוספים שפורסמו גם כן הוגדרו כ"שטויות"

,עודכן
לא יורטו תשדורות של צה"ל // צילום: דובר צה"ל // לא יורטו תשדורות של צה"ל

לא יורטה שום תשדורת מוצפנת של צה"ל, ולא נפרץ הצופן הצה"לי – כך הבהיר הבוקר קצין בכיר בצה"ל בעקבות הפרסומים לפני כשבועיים, לפיהם שירותי המודיעין של ארה"ב ובריטניה עקבו בחשאי אחר תשדורות ממטוסים ללא טייס וממטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי.

הפרסומים הציגו תמונות ומידע שהגיע לכאורה ממטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים של צה"ל, שנקלט על ידי ארה"ב ובריטניה. לפי הבכיר, בחלק מהמקרים מדובר בכלי טיס שישראל החליטה, במודע שלא להצפינם, ולפיכך לא נגרם כל נזק באיסוף המידע ששידר. במקרים אחרים, מדובר גם כן באמצעים שהוחלט בעבר שלא להצפינם, אך ניתן לחלוק על ההחלטה שהתקבלה לפני כעשור, וכעת מתקיימת בחינה האם להצפין אמצעים אלו בדיעבד. דיווחים אחרים שהופיעו בפרסומים הוגדרו על ידי הבכיר כ"שטויות".

עוד ציין הקצין כי מבדיקות שנערכו במערכות הצה"ליות, לא נמצאה נוכחות של מעצמה בתוך הרשתות המסווגות. לדבריו, אין משמעות הדבר שניתן לשלול לחלוטין נוכחות שכזו, אך עד כה היא לא נמצאה. הוא ציין עוד כי מבחינתו המרחב המאוים ביותר הוא דווקא המרחב האזרחי, החשוף יותר לתקיפות סייבר מהמרחב הצבאי. לצורך התמודדות עם האיום, הוקמו לאחרונה צוותי "התערבות", המורכבים מחיילים בסדיר ובמילואים, ושמטרתם להגיב במקרה אמת לתקיפות סייבר על רשתות אזרחיות. בהמשך, מקווים בצבא, יוכפל מספר צוותים אלו.

המחשה קטנה לאיום הסייבר על ישראל ניתן היה לקבל לפני כחודשיים, אחרי חיסולו של סמיר קונטר בדמשק, כאשר קבוצת האקרים מלבנון, שבישראל לא ייחסו לה חשיבות גדולה, הצליחה לחדור לאתר הרשמי של חיל האוויר ולהשחית אותו. תוך זמן לא רב הצליחו גורמי ההגנה בסייבר לטפל בבעיה ולהשיב את האתר לפעילות תקינה.

בתוך כך, לאחרונה התקבלה בצה"ל ההחלטה לפיה יבוטל פרויקט "מסר אישי", שבמסגרתו היו האזרחים אמורים לקבל התרעה בזמן אמת על נפילת טילים בטלפון הסלולארי שלהם. הפרויקט, שזכה לפרסומים רבים בכלי התקשורת, נבחן בארבע השנים האחרונות בפיקוד העורף לעומק, ובין השאר התקיימו גם ניסויים מעשיים לבחינתו באמצעות שידור התרעה בטכנולוגיית Cell Broadcast. בכיר בצה"ל ציין הבוקר כי בדיעבד התברר כי ההתרעה בשיטה זו אינה אמינה מספיק, ולדבריו "עדיף אמצעי אחד פחות מאשר משהו שרמת האמינות שלו היא 70 עד 80 אחוזים".

עם זאת, בימים האחרונים השיק פיקוד העורף אפליקציה חדשה, "פיקוד העורף", שניתן להוריד לכל סוגי הטלפונים הסלולריים, הנותנת התרעה בזמן אמת על נפילת טילים. האפליקציה מבוססת מיקום, וניתן להוסיף בה 3 אזורי עניין. בניגוד לאפליקציות פיראטית דוגמת "צבע אדום", האפליקציה של פיקוד העורף מחוברת ישירות למערכות הצה"ליות ומקדימה את האפליקציות האחרות בכמה שניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר