חוק המאבק בטרור אושר היום (שני) בוועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ברוב של (10 בעד מול 2 נגד).
בחוק נכלל לראשונה בספר החוקים סעיף הקובע עבירה פלילית למי שיורשע בחפירת מנהרה כהכנה לביצוע מעשה טרור. הסעיף קובע כי עונש מאסר של 15 שנה צפוי למי שיורשע ב"הכשרת דרך מעבר או מנהרה לשם ביצוע עבירה או לשם הימלטות לאחר ביצועה".
בין סעיפי החוק נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור. כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, בניגוד לדרישת החוק הנוכחי ל"אפשרות ממשית" שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה.
בנוסח החוק החדש, יש החמרת ענישה לפעילי טרור ונקבע עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם.
הצעת החוק עוסקת גם בהיבט הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון עדות עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות.
נציגי שירות הביטחון הכללי שהשתתפו בכל הדיונים בהצעת החוק, ניהלו ויכוחים נוקבים עם הח"כים ועם הצוות המקצועי של הוועדה כדי לשנות חלק מסעיפי החוק ולהתאימם לטרור העולמי המתחדש.
במהלך הדיונים טענו נציגי השב"כ כי הליך ההכרזה על ארגוני טרור הכולל שימוע ובדיקה קפדנית, יסייע לישראל בהכרה בהכרזתם על ארגון, כארגון טרור. "אין אף מדינה בעולם שיש בה חוק כה מתקדם למאבק בטרור."
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי "זה חוק לתפארת. נתנו לכוחות הביטחון חוק חזק עם כוח להיאבק בטרור. הכנסנו לחוק איזונים בכדי שיהיה מרוסן וימומש רק כשיהיה צורך. הייחודיות בחוק היא שהוא שואב ידע וניסיון מהשטח".
חלק מנציגי האופוזיציה תמכו בחוק, ביניהם נציגי יש עתיד הח"כים חיים ילין ואלעזר שטרן. ילין שעמד בראש המועצה האזורית אשכול, אמר כי "החלטתי לתמוך בחוק, כאשר נודע שכמה מתושבי עוטף עזה נטלו חלק בפעילות עויינות תמורת בצע כסף. קראתי להם בוגדים. אנו צריכים להתאחד ולתמוך בחוק, ללא קשר לדעות פוליטיות".