זן נדיר: פרידה מהאלוף דורון רובין

זן נדיר

יש אנשים שאנחנו פוגשים בדרך, ואי אפשר להתעלם מהם. יש בהם משהו אחר, שונה, מיוחד, ממגנט. אנשים בעלי ניסיון חיים רב, אלה שהובילו יחידות בקרב, סיכנו חיים והמשיכו קדימה. כאלה שזוכים בהערכה בשל דמותם המיוחדת. כאלה שבחרו להוביל, כאלה שכל חייל ומפקד מעריך ומעריץ אותם.

כך היה עבוריהאלוף במיל' דורון רובין. האמת, עד לפני כשנה לא הכרתי אותו באופן אישי, עד שהוזמנתי לערב השקת הספר "אנחנו על השחור" המספר את סיפורה שלחטיבת השריון 500במלחמת לבנון הראשונה.

גם אני גדלתי בחטיבה 500 ושרתתי בחטיבה 14 שנים, עד תפקיד מג"ד. התרגשתי מאוד לחוש את האווירה שהייתה באולם. התרגשתי עוד יותר מעוצמתו של מפקד אחד הסוחף סביבו כל כך הרבה אנשים. האיש שגדל בצנחנים וקיבל את הפיקוד על חטיבת השריון 500 ערב המלחמה.

החיבור לחטיבה 500 היה מיידי ומרתק. מנהיגותו של דורון יצרה לכידות שקשה לתאר. לכידות זו היוותה את הבסיס להצלחותיה של חטיבה 500 במלחמה ההיא, ולקשר בין מפקדי ולוחמי החטיבה, והמשפחות השכולות עד היום.

חיל השריון מצדיע לאדם ולמפקד - האלוף במיל' דורון רובין. זכינו להיות מאלה שפיקדת עליהם, ובהחלט הרווחנו בגדול.

נזכור אותך בעיקר כאדם ממגנט המייצג עבורינו את האמירה שאנו כל כך מאמינים בה - האדם שבטנק ינצח.

הכותב הוא תת-אלוף, קצין שיריון ראשי