מחקר קובע: פגישות זום פוגעות ביצירתיות

מחקר מדעי גדול שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature בחן את ההשפעה של מפגשים דרך תוכנות וידאו על היצירתיות של המשתתפים בהם, בהשוואה למפגשים הנערכים פנים מול פנים. למרבה הצער, נמצא כי היצירתיות אכן נפגעת בפגישות וירטואליות דרך מסכים.

שאלת המחקר - בהובלת מלאני ברוקס, עוזרת פרופסור מאוניברסיטת קולומביה - הייתה האם פגישות מרוחקות באמצעות מחשב משמרות את היצירתיות שקיימת בפגישות סיעור מוחות משרדיות, או שרמת היצירתיות והחשיבה החופשית יורדת כתוצאה מהריחוק.

המחקר עצמו החל כבר בשנת 2016 אך קיבל דחיפה גדולה בשתי שנות הקורונה, שבמהלכן עובדים רבים עברו לעבוד מהבית. "אנשים בפגישה אישית נעים בחדר, משתמשים בחפצים ונעזרים בהם לחשיבה יצירתית", אומרת ברוקס. "בפגישת מחשב, לעומת זאת, הריכוז בשמירת קשר העין עם האחרים בא על חשבון הפעילות היצירתית במוח. ההתמקדות החזותית במסך מצמצמת את הקוגניציה. אנשים ממוקדים יותר בווידאו בעת אינטראקציה, מה שפוגע בתהליך יצירת הרעיונות הרחב והמרחיב".

המרחב מצטמצם

כדי לבחון את תוצאות הניסוי ולוודא האם יחזרו על עצמן, הן נבחנו פעמיים – פעם אחת באוניברסיטת קולומביה ופעם נוספת בחיים האמיתיים - על מהנדסים שהכירו זה את זה מהיכרות מוקדמת.

באוניברסיטה חילקה החוקרת קבוצה של 602 אנשי סגל וסטודנטים לשני חלקים – באחד התבקשו הנבדקים להיפגש אישית ולפתח פתרונות לבעיה, ובשני הם התבקשו לעשות זאת דרך מחשב. במקביל, התבקשו 1,490 מהנדסים מחמש מדינות באירופה, במזרח התיכון ובדרום אסיה להתחלק באופן דומה ולפתור בדרך חדשה בעיה שהוצגה להם. בשני המקרים נמצאה ירידה ביצירתיות ובחשיבה מחוץ לקופסה בקרב אלו שנפגשו וירטואלית בווידאו.

ג'יי אולסון, פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת מקגיל בקנדה וחוקר שעוסק בדרכים למדידת יצירתיות, לא היה מעורב במחקר אך לא הופתע מהתוצאות. לדעתו, במסגרת פעילות חשיבה, אנשים לרוב מסתכלים על סביבתם כדי להסתייע ביצירת רעיונות, ואילו במפגש וידאו החשיבה מתכנסת אל המסך ולא מתרחבת באופן המאפשר יצירתיות.

"כשהאנשים באותו חדר הם מביטים סביבם ורואים את המרחב, שבו יש חפצים ומצבים שיכולים לעורר בהם אסוציאציות חדשות. לעומת זאת, המחקר מראה שיחסים דרך מחשב משנים את תשומת הלב שלנו כך שאנו יותר מרוכזים פנימה ולמסך, והאופן הזה מצמצם את החדשנות ויצירת רעיונות דרך ההסתכלות על הסביבה והחשיבה החוצה".

אין פגיעה בחשיבה הביקורתית

עם זאת, ולפני שמנהלים מריצים את העובדים חזרה למשרדים, מציינים החוקרים כי "העבודה דרך מחשב לא פגעה בפריון עצמו ולא בחשיבה הביקורתית של האנשים על הצעות חדשניות, כשהיה עליהם לבחור את הרעיון הכי טוב מתוך סט רעיונות. כלומר, הפגיעה היא ממוקדת ליצירתיות בלבד ולא לשאר צורות העבודה מול מחשב".

פרופ' אלן לנגר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, מסייגת גם היא את הממצאים. לדבריה, "יש הבדל בין סתם יצירתיות, כמו שימושים חדשים לפריזבי (אחת משאלות המחקר; א"ג) לבין פתרונות של עבודה. ייתכן גם שכשהעובדים נינוחים יותר אחרי היכרות, או ששהם עובדים מהבית, היצירתיות כן תשתפר".

הן פרופ' לנגר והן ד"ר אולסון, גם הציעו מחקר עתידי בו פגישות כאלו יופסקו למצבי חשיבה ושוטטות בחדר כדי לראות איך הפעילות הזו תשפיע על התוצאה הסופית.

כמו כן ד"ר אולסון הציע כי בעקבות המחקר רק לפגישות סיעור מוחות עובדים יחזרו לעבודה וככלל הוא הציע שלא להיבהל ממחקר אחד אלא לבצע עוד חקירה בתחום. "לא הייתי רוצה שעובדים יוחזרו בכפייה ולא יהיו מאושרים זו פגיעה גדולה יותר" הוא אומר.