אמנות הטסת העפיפונים וההנאה שמפיקים ילדים מכלי הטיס הנחמד והקל הזה, הפכה בגבול רצועת עזה לעוד דרך שבה נאבקים הפלשתינים בישראל. ארגון החמאס מטיס כל יום עשרות עפיפונים ובלוני הליום עם חומרי תבערה ונפץ, כדי לחולל שריפות בשדות הקיבוצים הסובבים את הרצועה וגם כדי לפגוע באנשים. ביום שני חשף שר הביטחון ליברמן כי כ-600 עפיפוני תבערה נשלחו על ידי הפלשתינים לשטח ישראל, וכ-400 מהם יורטו על ידינו.
עד כה נראה שישראל שהצליחה למצוא פתרון לטילים על ידי כיפת ברזל וגם לעצור את מנהרות התקיפה של חמאס, מתקשה להתמודד דווקא עם כלי הלחימה הפשוט הזה. על הרקע הזה פנינו למספר מומחים בתחומים שונים, כדי להבין האם יש דרך להפיל את העפיפונים והבלונים, מדוע קל כל כך להטיס אותם לארץ וכיצד ניתן למעט את נזקיהם. שוחחנו עם חזאי, עם איש תעש, עם איש כבאות והצלה ועם מומחה למכ"מים שיחוו את דעתם בנושא.
כל התעשיות הביטחוניות עוסקות כרגע במציאת פתרון
אל"מ (מיל') אבי הר-אבן ממכון בגין סאדאת, לשעבר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, מנהל תכנית משגרי הלוויינים של התעשייה האווירית ויועץ בנושאי חלל לשר המדע, אומר כי כיום כל התעשיות הביטחוניות עוסקות בשאלה כיצד להתמודד עם הבעיה הזו. "ברפא"ל ובתעש עובדים על פתרון כל טובי המוחות. הם הצליחו כבר להוריד מאות עפיפונים כאלו אבל עדיין עובדים על הנושא. יש כאן שני איומים שונים. האיום הראשון הוא עפיפון בוער, אבל השני והיותר מסוכן הוא בלוני ההליום שיכולים לקחת מטען הרבה יותר גדול, ולכן הם מסוכנים ויכולים להעביר גם חומרי נפץ. הרעיונות בקנה הם הטסת רחפנים שיורידו את העפיפונים והבלונים, או הקמת רשת מחוברת של רחפנים שתישא עליה חוט שיקרע ויפוצץ את הבלונים. יש כאן בעיה כי ברגע שמטיסים מולך כמות עצומה של כלים כאלו פשוטים אתה יכול להוריד את רובם, אבל מספיק שכמה יחדרו כדי לגרום לשריפה, וזה ניכר בשטח שאנחנו מצליחים אבל השדות עדיין נשרפים. אתמול הייתי בנושא בכנס עם האלוף במילואים יצחק בן ישראל שעומד בראש מערך הסייבר, והוא סיפר שהוא אמר לראש הממשלה שישראל הכי טובה בעולם בסייבר, אבל בתחום כזה פשוט עם טכנולוגיה נמוכה אנחנו נכשלים. זו אכן בעיה קשה, וכרגע טובי המוחות מנסים למצוא פתרון שאכן ימנע את הסכנה הזו שפוגעת בנו קשה".
מכינים עפיפוני תבערה לשיגור ברצועה // צילום: AFP
קל להעיף מעזה לארץ עפיפונים בגלל הבריזה
החזאית ואשת התקשורת שרון וכסלר, מסבירה כי בשעות אחרי הצהריים והערב יש יתרון משמעותי לתושבי עזה בכל הקשור להטסת עפיפונים בוערים אל עבר ישראל בגלל הבריזה מהים. "כל מי שגר על חוף הים מכיר את התופעה שנקראת בריזה, זאת רוח קרה שזורמת מהים בשעות אחרי הצהריים והערב אל תוך היבשה. הרוח הזו היא יתרון עצום למי שמטיס עפיפון בוער מרצועת עזה אל תוך ישראל, כי הרוח איתו ומסייעת לו. יהיה לו קל מאוד להטיס עפיפון כזה, ולצד השני יהיה יותר קשה לעצור את העפיפון בגלל הרוח החזקה. בימים הקרובים יש לצפות להמון שריפות שם, כי יהיה חם ויבש, מה שגורם ליובש בשדות. משעות אחרי הצהריים והערב תהיה בריזה טובה שתסייע למי שירצה להטיס עפיפון בוער אל תוך ישראל".
ניתן להסב מכשיר מזהה חום לזיהוי עפיפונים בוערים
א', מהנדס ותיק שהיה מעורב במגוון פרויקטים ביטחוניים מסווגים, עוסק בתחום אמצעי המכ"ם שעבד בתחום גם בצה"ל, אומר כי בכל הנוגע לבעיית העפיפונים הקושי הגדול הוא שמדובר בעצמים קטנים ללא חלקי מתכת עליהם. "מכ"ם עובד על גלי רדיו שמזהים עצם שנע במרחב כשהוא מייצר תגובה לגלים שמהמכ"ם שולח, לכן הוא צריך להיות עצם עם חלקי מתכת וגם גדול. מהבחינה הזו עפיפון הוא בעייתי כי הוא עצם קטן מאוד ואין בו מתכת, ולכן מכ"ם לא יזהה אותו בכלל. עם זאת יש בידי צה"ל מכשירים לראיית לילה שמזהים חום, והם יוכלו לזהות את חתימות החום של עפיפון. כמובן צריך להסב מכשיר כזה מראיית לילה לזיהוי עפיפון. לאחר מכן לבחון האם הם יעילים, והאם הם יזהו עפיפון שמגיע עם כיוון תאורת השמש, ובנוסף מה היכולת של המכשיר לסרוק לאורך זמן. להבנתי שני שליש מהעפיפונים כבר מופלים היום ללא טכנולוגיה מיוחדת וזה גם טוב מאד. נכון שיש שריפות אבל המצב הוא לא כל כך נורא" מסכם א'.
אפשר להסב אמצעים לראיית לילה לזיהוי החום מהעפיפונים // צילום: אלביט
אנו פרוסים בשטח בנקודות אסטרטגיות וכך זמן ההגעה מצטמצם
טפסר משנה יגאל זוהר, מפקד תחנת אשקלון, מסביר כי בחודשים האחרונים מערך הכבאות בדרום פרס נקודות הזנקה עם כוחות כיבוי בשטח עצמו, וכך זמן הזיהוי וההגעה לשריפה יורד. "כבר חודשיים שכל מערך הכבאות בדרום מתוגבר מאוד. אנחנו בכוחות מלאים וגם פרסנו עמדות הזנקה בשטח. ככה קורה שברגע שאנחנו מזהים אש, אנחנו מגיבים מהר מאד וזה נותן את אותותיו בשטח כפי שכולם רואים. מעבר לכך אני קורא לכל הקיבוצים ולכל המושבים לעשות קווי חיץ בשדות החקלאיים וביישובים. התקווה היא לחלק את השדות לחלקות המנותקות כעשרה מטרים אחת מהשנייה, וכן לייצר קווים ללא צמחייה במרחק של עשרה מטרים מגדר היישובים. באופן הזה האש לא תעבור מחלקה לחלקה, והיא גם לא תגיע לגדר של היישובים והבתים שלו כשיש התפרצות של אש. קווי החיץ האלו יצילו הרבה יבול חקלאי וימנעו שריפת בתים ביישובים. גם בתוך הישובים עצמם אני קורא לטפל בכל צמחיית הבר ולקצץ את כולה, למנוע מצב של קוצים יבשים או שיחים יבשים כי זה מה שגורם לאש לדלג ולהתקדם" הוא קובע.
כוחות הכיבוי פרוסים בנקודות הזנקה להגעה מהירה יותר // צילום: יהודה פרץ
ללא תורה צבאית חדשה נתמודד עם בעיה אחרת כל פעם
תא"ל (מיל') מוני חורב ממכון בגין סאדאת, לשעבר מח"ט גבעתי ומפקד אוגדה בפיקוד הדרום, שמתמחה בתורת הלחימה וביצועי כוחות השדה, קובע כי הבעיה אינה דווקא עפיפונים אלא חוסר הידע בישראל לייצר הרתעה מול אויב א-סימטרי. "כל פעם יהיה משהו אחר, מנהרות, טילים או עפיפונים. תמיד בישראל ינסו לפתור את הבעיה של הרגע בלי לחשוב על התמונה הכוללת, והיא איך מייצרים הרתעה מול ארגון שלא רוצים להכריע אותו. צה"ל והמדינה תמיד התכוננו למלחמת הכרעה מול אויב סדיר, אבל היום אנו לא רוצים להכריע את חיזבאללה ולסלק אותו או את חמאס מעזה. אנו רוצים לתת שקט לאזרחים, וזה מצריך חשיבה אחרת מחוץ לקופסה. חשיבה מדינית, אזרחית וגם צבאית וכל עוד לא תחיל לעסוק בה, נמשיך כל פעם להתברבר מול בעיה טקטית אחרת. זאת הטעות הגדולה שאני רוצה להצביע עליה כאן כשאנחנו דנים בעפיפונים. נגיד שנמצא דרך להפיל אותם ואני בטוח שנמצא, מה אז, האם מנהיגי חמאס מורתעים? האם הם לא יחפשו את דרך הפגיעה הבאה בנו? ולכן חובה להזכיר שיש כאן בעיית עומק מערכתית שיש לשים אותה על השולחן ולהתחיל לדון בה והיא כיצד מייצרים הרתעה, מה היא הדרך לכך. אף פעם בארץ לא דנו בזה לצערי ויש חלל עצום בכל התחום", הוא מסכם.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
