ישראל הבהירה: אין יותר "הפרות קטנות"

צברהאירועים בזירה הצפוניתעלול לעורר חשד שאנחנו עומדים בפתחה של הסלמה, ולא כך: הסיכוי להידרדרות, שתוביל למלחמה, היה ונותר נמוך.

מה שראינו שלשום ואתמול הוא שני צדדים, ישראלי וסורי, שכל אחד מהם מנהל את האינטרסים שלו. צבא סוריה עסוק כעת בהשלמת ההשתלטות על רמת הגולן, וכמו במסעות הלחימה הקודמים שלו – כל האמצעים כשרים, לרבות שימוש בטילים כבדים ובהפצצות אוויריות. ישראל, מנגד, שומרת עלהקווים האדומים שהגדירה, ובראשם שלא תאפשר אף פגיעה בריבונותה.

לרוב מתנהל כל צד בנפרד, מתוך אותו חוסר רצון הדדי להתעמת. לעתים נגררות ישראל וסוריה להתכתשות, לרוב נקודתית. זה קורה בעיקר כאשר הלחימה בסוריה זולגת לשטח ישראל - בירי ארטילרי או בשיגור טילים ובכמה מקרים של הפעלת מטוסי קרב ומזל"טים - ולעתים רחוקות יותר בעקבות תקיפות ישראליות בסוריה.

גם האירוע אתמול נכנס לקטגוריה הזאת. לטייסים הסורים לא היתה שום כוונה לתקוף בישראל, וככל הנראה הם טעו בניווט במהלך יעף התקיפה כנגד כיסי ההתנגדות שעוד נותרו בגולן, וחדרו כמייל לשטח ישראל.

ישראל, שהבהירה בעבר כי אין מבחינתה "הפרות קטנות" שניתן להעלים מהן עין, פעלה כפי שפעלה שלשום או במקרים אחרים: כאשר יש איום, או אפילו חשד לאיום על שטחה הריבוני, היא פועלת לסכל אותו.

המדיניות הישראלית הזאת לא נועדה רק כדי להגן על שטח המדינה ותושביה, אלא גם כדי לשרטט גבול ברור לגורמים יותר בעייתיים מחיל האוויר החבול והמקרטע של סוריה. איראן, למשל, שעלולה לנצל פרצות בהגנה הישראלית כדי לגלגל פיגוע, או רוסיה - לכאורה ידידה מתואמת, אבל גם מי שעלולה להתפתות לשלוח לגולן מטוסים למטרות איסוף מודיעין.

מכאן שההחלטה להפיל את מטוס הסוחוי־22 היתה מתבקשת, וכחלק מפקודות הקבע של מערך ההגנה האווירית. ההצלחה של מערך הפטריוט היתה גם פיצוי דחוק על הכישלון של מערכת "קלע דוד" שלשום (למרות שמדובר בטילים שונים כנגד מטרות שונות), ותזכורת למי שמשתעשע ברעיונות שונים ומשונים שישראל מוגנת היטב.

הפלת המטוס הסורי שירתה את ישראל גם בהיבט אחר. שלשום ביקרו בארץ שר ההגנה והרמטכ"ל הרוסי (זאת הפעם הראשונה שרמטכ"ל צבא רוסיה מבקר בישראל). אחד הנושאים הטעונים שעלו בפגישותיהם עם ראשי הדרג המדיני והביטחוני היה עניין הנוכחות האיראנית על אדמת סוריה; בעוד ישראל דורשת את הרחקתם המלאה של האיראנים מסוריה, ניסתה רוסיה לשכנע את ישראל להרחקתם לטווח של 100 ק"מ מהגבול, 20 ק"מ יותר מאשר ההצעה הרוסית הקודמת.

ישראל סירבה גם להצעה החדשה, בטענה שאין בה ממש כאשר מדובר, למשל, במטוס איראני – מאויש או לא – שימריא מבסיס T4 לעבר ישראל. הדוגמא הזאת, שניתנה בדיונים בחדר הסגור, הפכה אתמול למציאות: אמנם עם מטוס סורי ולא איראני, אבל באירוע שהדגים עד כמה עלולה הגזרה להיות נפיצה אם יפעלו בה גורמים מרוסנים פחות מישראל וסוריה.

סביר שעד שצבא סוריה ישלים את השתלטותו על הגולן, כנראה בתוך ימים אחדים, נראה עוד עימותים בין הצדדים. כאמור, העניין ההדדי הוא שלא להסלים אותם, ולכן טוב עושה ישראל כשהיא מקפידה על תיאום הדוק עם רוסיה ועם כוח משקיפי האו"ם אונדו"ף, במטרה להבטיח שהעניינים בגולן לא יצאו מכלל שליטה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!