שוב שומעים על "פיגוע דקירה". ושוב שומעים על חדירה של מחבל ליישוב, ועל הרוג ופצועים. והכל חוזר לאותו יום שישי ארור, שבו שמענו דרך האפליקציה על "פיגוע דקירה בחלמיש" ועל מחבל שחדר לבית ופצע אנוש שלושה אנשים ואחת קשה. ורואים את התמונה ליד הבית של ההורים. ומתחילים להתקשר ולשאול מה קורה?? ואף אחד לא עונה... עד שמגיעים למיכל, שמבשרת את בשורת האיוב שזו המשפחה שלי. והכל חוזר לאותה תקופה לפני שנה, ועל מה שעברנו מאז - על הכאב בלב, על הבכי שלא מפסיק עד היום, על אימא שנשארה לבד בלי בעל וחברה טובה, על מיכל שמגדלת את הילדים לבד בלי אלעד ועל שמואל שמנסה עדיין להשתקם ולא מצליח.
ואני מתחילה לחשוב על מה שהולכת לעבור המשפחה "החדשה" שהצטרפה למשפחת השכול, על הילדים הקטנים שאיבדו אבא ועל האישה שתגדל אותם לבד. אני גם כועסת. אני כועסת על זה שלא נתנו מספיק הרתעה למחבלים שחושבים להמשיך להכות בנו. אני כועסת על זה שלא הרסו לגמרי את הבית של המחבל. אני כועסת שזה קרה שוב פעם ואני כועסת על אנשי היישוב שלא שמרו עליהם מספיק. לשמוע שאותו מחבל ארור יצא מאותו הכפר שממנו יצא המחבל שרצח את המשפחה שלי זה לא נתפס, זה הזוי וזה מכעיס!
הרי כבר אז נחרדנו לשמוע שהמחבל הארור יצא מהכפר הזה בכוונה תחילה ליישוב חלמיש על מנת להרוג יהודים. ונחרדנו לשמוע שהמשפחה שלו ידעה על כך ולא עשתה מספיק על מנת לעצור אותו. נחרדנו לשמוע שהרסו רק את הקומה של הבית שלהם ואת זה שהם מנסים לבנות אותה שוב, והכי נחרדנו לשמוע שאותו מחבל ארור מקבל כספים מהרשות הפלשתינית על הרצח הנתעב. אז לשמוע שעוד רוצח יצא משם, זה מראה לנו עד כמה שווה להם להמשיך לרצוח ושזה לצערנו יקרה שוב למשפחה אחרת במקום אחר.
אני גם עצובה. אני עצובה לשמוע על רוצחים שממשיכים לפגוע בנו כי המדינה שלנו לא עושה מספיק על מנת להרתיע אותם ולהראות להם למה לא כדאי להם להמשיך להכות בנו. ואני עצובה על זה שאיבדנו שלושה אנשים שהכי יקרים לנו, שהלכו מאיתנו ושלא יחזרו. לא רוצה לחשוב שהכל היה לחינם.
השבוע חגגנו בר מצווה לאלישיב, הבן של רחלי אחותי. שמחנו וגם בכינו ולא שכחנו לרגע את מי שהיה חסר - את אבא שבטוח היה נרגש ושמח, את חיה שכל כך אהבה את האחיינים שלה ובטוח היתה מאושרת, ואת אלעד שהיה נהנה עם הילדים.
אז אני רוצה לומר למי שמנסה להכות בנו ושמבין רק את דרך האלימות - זה לא ישבור אותנו, אנחנו נמשיך את דרכם של האהובים שלנו, נמשיך לשמוח ולשמח. יהי זכרם ברוך.
הכותבת שכלה את אביה יוסף ואת אחיה אלעד וחיה ז"ל בפיגוע בחלמיש
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו