"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב דורשת מפייסבוק: לבטל ההצפנה באפליקציית מסנג'ר

משרד המשפטים האמריקני דורש לחייב את הרשת החברתית לבצע שינויים בתוכנת המסרים שלה, כדי לאפשר האזנות מצד רשויות החוק • פייסבוק מתנגדת

,עודכן
הדרישה - כדי להאזין לשיחות קוליות של חשוד בפשע // צילום אילוסטרציה: אי.אף.פי

משרד המשפטים האמריקני דורש לחייב אתפייסבוקלבטל את ההצפנה מקצה לקצה של תוכנת המסרים שלה, מסנג'ר, כדי לאפשר לאנשי אכיפת החוק להאזין לשיחות קוליות של חשוד בפשע.

בית משפט פדרלי בקליפורניה דן בדרישה זו בדיון בדלתיים סגורות, ולא נודעו פרטים על המקרה, אולם שלושה מקורות מסרו לכתב רויטרס כי פייסבוק מתנגדת לדרישה של משרד המשפטים. לשופט הוגשה בקשהלהאשים את פייסבוקבזילות בית המשפט בכך שסירבה לבצע דרישה למעקב אחרי שיחה מסוימת. אחד המקורות סיפר כי הדרישה עלתה בעקבות חקירה של כנופיה בעיר פרזנו שבקליפורניה. פייסבוק ומשרד המשפטים סירבו להגיב לידיעה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משתמש בשם הכנופיה, הפעילה בארה"ב ובמרכז אמריקה, כדוגמה לניצול לרעה של חוקי ההגירה של ארה"ב המונעים מהמשטרה לעצור אנשים כדי לאכוף את חוקי ההגירה. הוא כינה את חברי הכנופיה "חיות", והשריף של מחוז פרזנו התלונן שהחוק בקליפורניה מגביל את שיתוף הפעולה עם אנשי אכיפה פדרליים למימוש חוקי ההגירה על חברי הכנופיה שהגיעו ממרכז אמריקה.

אם הפסיקה של השופט תהיה לטובת משרד המשפטים, יהיה אפשר לחייב מפתחי תוכנות מסרים מוצפנות כמו סיגנל או טלגרם וגם ווטסאפ לכתוב מחדש את ההצפנה, כך שיתאפשר לרשויות האכיפה לצותת לשיחות קוליות ולמסרים מילוליים באישור שופט. החברות רואות את עצמן מגינות על פרטיות המשתמשים בתוכנות שלהן, ולכן הן מתנגדות לדרישה כזו.

הדיון המפורסם האחרון בבקשה דומה היה בשנת 2016, אז התנגדה אפל לדרישה לפצח את הטלפון המוצפן של המחבל המוסלמי שביצע את הרצח ההמוני בסן ברנדינו. אפל טענה אז בדיון כי הממשלה אינה יכולה לחייב אותה ליצור תוכנת פריצה, שתהיה מנוגדת לתוספת הראשונה לחוקה, המגינה על חופש הביטוי. הממשל ביטל את הדרישה לבצע את הפריצה לאחר שהצליח לחדור לטלפון המוצפן באמצעות תוכנה של חברת סייבר ישראלית.

אולם שלא כמו במקרה הקודם, שבו הטלפון עצמו היה בידי המשטרה, במקרה זה התובעים דורשים לאפשר להם לעקוב אחרי שיחות של אנשים באפליקציה, כשהמכשירים אינם בידיהם. פייסבוק טענה בבית המשפט כי שיחות קוליות מוצפנות מקצה לקצה, כך שרק לשני הצדדים יש גישה לתוכן, אבל לפייסבוק אין אפשרות להגיע אליו.

פייסבוק אמרה כי תוכל להיענות לדרישת משרד המשפטים רק אם תכתוב מחדש את קוד התוכנה, תבטל את ההצפנה מקצה לקצה ותעביר אותה לשרתים שלה, כמו בתוכנת הדואר ג'ימייל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר