ביהמ"ש העליון בהודו הציב סייגים ליוזמה הממשלתית לזיהוי ביומטרי גורף

שופטי בית המשפט העליון בהודו השעו החלטה של ממשלת הודו לחיוב של כל 1.3 מיליארד ההודים לשימוש בתעודות זהות ביומטריות הכוללות טביעת אצבע כאמצעי זיהוי מחייב לכל פעולה במדינה. ברם, בית המשפט אישר את תקפותו החוקית של המאגר הביומטרי הגדול בעולם, המכיל גם נתונים נוספים. לדעת השופטים, התועלת שבמאגר (שחלקו דלף) עולה על הסכנות שהוא מציב לפרטיות האזרחים.

הכל החל בהחלטה לפני עשור להתחיל להעביר את מדינת הענק לתעודות זהות כאלו, בליווי מאגר מרכזי כמו זה הקיים בישראל, וזאת בליווי של חובת זיהוי בימוטרי כדי לפתוח חשבונות בבנק, רישום ילדים לבתי הספר והכי חשוב – לקבל תשלומי רווחה מהמדינה.

אלא שמתברר כי במקום שהתוכנית תהפוך להצלחה היא הפכה לדוגמה מהממת לכישלון במקום שלא מוכן לכך. בשל הקלות אבטחה שנועדו להקל על פתיחת חשבונות, זייפנים שמכרו גישה למאגר תמורת סכומים נמוכים עד כדי שווה ערך ל-8 דולר. עם כל דליפה שכזו, הרשות לניהול המאגר הביומטרי ההודית טענה כי המידע המודלף כמו תאריכי לידה, שמות הורים או מספרי רישום של המאגר, "גם כך איננו סודי", וכי מידע ביומטרי, כמו טביעות אצבע וטביעות קשתית, לא דלף.

כך קרה שבמקום לייצר מערך שיאפשר לזהות בוודאות כל הודי, וכך לשלוט באוכלוסיית הענק ולייעל את הממשל, מיליונים איבדו את היכולת לקבל סיוע רווחה או הזנה מהמדינה כיון שאי אפשר היה לזהות את טביעות האצבע שלהם, בגלל שנתונים אחרים היו חסרים.

מעבר לכך ציבור ענק פשוט לא הצליח להירשם ולפתוח חשבונות בנק, וכך יצא בפועל שבמקום ליצור סדר וניהול נכון של המרחב העצום של חצי האי, נוצר מצב הפוך של העמקת הפערים בחברה ההודית. לכן, בית המשפט ביטל את החובה לשימוש בנתוני המאגר לפתיחת חשבונות בנק, רכישת קו סלולרי, או רישום לבתי ספר, לפי דעת הרוב.

עוד פסל בית המשפט את הסכמות שהוענקה לגופי חקירה, לגשת למידע הביומטרי של אדם ללא צו בית משפט, ובמקרים מיוחדים. בישראל, אגב, לשורה ארוכה של גופי חקירה יש רשות דומה לגשת לנתונים של המאגר הביומטרי ולהוציא מהם מידע.

ההחלטה הנוכחית הינה מכה קשה לממשל ההודי שרצה להפוך את הזיהוי הביומטרי המנדטורי למנוף שיניע קדימה את המדינה. גם ממשלים מקומיים טענו עד כה כי מדובר בכאבי לידה של התוכנית וכי היא תקדם את הודו מאוד, אלא שהתברר ששאיפות לחוד ומציאות לחוד. בפועל מה שקרה הוא שאנשים מושחתים בעלי גישה, ניצלו את המערכת ונטלו כספים לכיסם תוך כדי פגיעה בשכבות החלשות ביותר.

יצויין שגם בישראל ניטש בשנים האחרונות ויכוח ציבורי עז על נחיצותו של מאגר ביומטרי מרכזי, שהופעל על אף התנגדות ציבורית רחבה. עתירה לבג"צ בדרישה לבטל את המאגר הביומטרי (אך לא את תעודות הזהות הביומטריות הישראליות, שמכילות גם הן טביעת אצבעות מורות), עומדת ותלויה.