אחרי האמירויות וסין - נאס"א תנחית הלילה חללית על מאדים

המרוץ למאדים נמשך:אחרי שבשבוע שעבר חללית של איחוד האמירויות וחללית של סין נכנסו בהצלחה למסלול סביב מאדים, הלילה (חמישי) בשעה: 22:50 (שעון ישראל) צפויה החללית של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א להנחית את הרובר Perseverance ("התמדה") על הכוכב האדום.



זהו שלב נוסף בדרך למשימות מאוישות למאדים, וצעד נוסף בחיפוש אחר סימני חיים על מאדים. המשימה העיקרית היא לחפש סימני חיים בעבר ובהווה על מאדים ולהכין דגימות אשר ישלחו בהמשך בחזרה לכדור הארץ. נוסף על כך, יתבצעו הדגמות טכנולוגיות חשובות לקראת משימות עתידיות - יופעל מכשיר המדגים ייצור חמצן מאטמוספרת מאדים, ויופעל מסוק רובוטי לראשונה על מאדים.



ב-30 ביולי 2020 שוגרה בהצלחה החללית הנושאת את הרובר בדרכו למאדים – רכב שטח רובוטי שיחקור את את הכוכב השכן במסגרת תוכנית מארס 2020 של נאס"א. בעוד החלליות של איחוד האמירויות ושל סין מצויות בהקפה של הכוכב, החללית של נאס"א צפויה להיות החללית הראשונה מבין השלוש שתנחת על הכוכב עצמו - ולאחריה החללית של סין.

גם בהיבט הטכנולוגי, החללית של נאס"א נושאת ציוד טכנולוגי משוכלל. הרובר "התמדה" הוא הרובר החמישי של סוכנות החלל, הוא גדול באופן משמעותי לקודמיו, יכולת התנועה שלו והמכשור שהוא נושא הרבה יותר מתקדמים.



מנכ"ל DMARS, המרכז להדמיות חלל בישראל, ד"ר הלל רובינשטיין, התייחס לקראת הנחיתה הצפויה ואמר "הרובר 'התמדה' של נאס"א הוא הרכב המתקדם ביותר שנשלח למאדים עד כה. הוא ינחת במכתש ג'זרו שבו יש סיכוי למצוא סימני חיים, יבצע הדגמות טכנולוגיות חשובות כשלב לקראת משימות מאוישות עתידיות, ויכין דגימות שישוגרו בהמשך בחזרה לכדור הארץ".



עד היום נחתו ופעלו בהצלחה 4 רוברים ועוד 4 משימות נייחות על מאדים. היו עוד לא מעט ניסיונות כושלים. בשנת 2018 הייתה הפעם האחרונה שנאס"א הנחיתה חללית על הכוכב עם המשימה InSight, שבה המטרה הייתה לקדוח לתוך הקרקע ולמדוד רעידות אדמה על הכוכב השכן.

"המירוץ למאדים נמצא השבוע בשיאו, לאור חלון הזדמנויות יוצא דופן שקורה אחת לשנתיים, בו כדור הארץ ומאדים נמצאים הכי קרוב האחד לשני ואז זמן השיגור הוא הקצר ביותר כשבעה חודשים״, אבי בלבסרגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בהרשמה, אני מאשר/ת אתתנאי השימוש

״לכן אנחנו רואים השבוע 3 משימות בינלאומיות שמגיעות למאדים: האמירויות, הסינים והאמריקאים. המחקרים שנעשים כעת, עוזרים לנו להבין עד כמה מאדים דומה לכדור הארץ ומזאת נוכל, כך אנו מקווים, ללמוד על התפתחות החיים בכדור הארץ. בנוסף, המחקרים האלה הם הכנה לקראת המשימות המאוישות ארוכות הטווח והקמת מושבות מחקר על מאדים״, הוסיף בלבסרגר.

״ישראל מעוניינת להשתלב בתוכנית ארטמיס של נאס"א אשר תגיע גם למאדים בשלב הבא, שלב הטיסות המאוישות וזאת על ידי חליפת החלל הישראלית שפיתחה חברת סטמרד ונמצאת כרגע בניסויים בנאס"א. החליפה פותחה להגנה מקרינה שעלולה לפגוע בגופם של האסטרונאוטים והאסטרונאוטיות במהלך מסעות ארוכים בחלל."



התנאים על מאדים לא פשוטים וקר מאוד, כאשר הטמפרטורה במצצע היא כמינוס 60 מעלות צלזיוס, עם שינוי קיצוני בין יום ללילה עקב האטמוספירה הדלילה - בערך פי 200 דלילה יותר מאשר בכדור הארץ. רוב האטמוספירה היא פחמן דו-חמצני. אין כמעט שדה מגנטי ולכן גם אין כמעט הגנה מפני קרינה על פני הכוכב האדום.

כוח הכובד חלש יותר - כ-38% אחוז מאשר על פני כדור הארץ. שנה על פני מאדים היא כ-687 יום על פני כדור הארץ. לעומת זאת, הכוכב הוא עדיין המקום המתאים ביותר לקיום מושבה אנושית מחוץ לכדור הארץ - ויש עליו מים בצורת קרח או מים מלוחים מאוד, בעבר היו עליו נהרות ואוקיינוסים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו