"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תיעוד: שיגור של ננו-לוויין ישראלי

TAU-SAT1 הוא פיתוח של אוניברסיטת תל אביב, ומידותיו הן של קופסת נעליים • במהלך שהותו בחלל הוא יערוך כמה ניסויים, בהם מדידת הקרינה הקוסמית

,עודכן
שיגור הננו-לוויין // צילום: אוניברסיטת תל אביב // שיגור הננו-לוויין

TAU-SAT1, הננו-לוויין המדעי הראשון של אוניברסיטת תל אביב, שוגר לחלל הערב (שבת) מסוכנות החלל של נאס"א בווירג'יניה. הננו-לוויין שוגר על גבי רכב חלל מסוג ANTARES, ובמהלך שהותו בחלל הוא יערוך כמה ניסויים, בהם מדידת הקרינה הקוסמית סביב כדור הארץ.

צילום: אוניברסיטת תל אביב

הננו-לוויין אופיין, פותח, הורכב ונבדק במסגרת המרכז לננו-לוויינים בקמפוס, בשיתוף פעולה בין הפקולטות להנדסה ולמדעים מדויקים למרכז למחקר גרעיני שורק.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

"זהו יום חג לאוניברסיטה", אומר בגאווה פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה על שם פורטר. "אנחנו חלק ממהפכת 'החלל האזרחי החדש', לעומת 'החלל הישן' שבו רק חברות גדולות עם תקציבי ענק וצוותים גדולים של מהנדסים יכלו לבנות לוויינים. לפני כמה שנים הקמנו באוניברסיטה את המרכז לבניית לוויינים קטנים, ולשמחתי הצלחנו להוכיח שבעזרת תכנון נכון, מזעור ואפיון של טכנולוגיות רבות, ניתן לבנות לוויינים קטנים ותוך שנתיים לשגר אותם לחלל בתקציבים נמוכים משמעותית ממה שהיה מקובל בחלל הישן".

פיתוח הננו-לוויין // צילום: אוניברסיטת תל אביב
פיתוח הננו-לוויין // צילום: אוניברסיטת תל אביב

"מדובר בננו-לוויין, או לוויין זעיר, מסוג 'לוויין קובייה'", מוסיף ד"ר עופר עמרני, ראש המעבדה ללוויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב. "מידותיו של הלוויין הן 10 על 10 על 30 ס"מ, כמידותיה של קופסת נעליים, והוא שוקל פחות מ-2.5 ק"ג. TAU-SAT1 הוא הננו-לוויין הראשון שתוכנן, נבנה ונבדק באופן עצמאי באקדמיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר