"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מעל הקוטב הצפוני: חוקרים הצליחו לתעד סופת הוריקן בחלל

מחזה מרהיב: חוקרים הצליחו לתעד סופה טרופית ביונוספירה של כדור הארץ • לדבריהם, התופעה גרמה לגשם של אלקטרונים טעונים

,עודכן
מקור: Qing-He Zhang

צוות מחקר בהובלת מדענים מאוניברסיטת שנדונג בסין, הצליח להוכיח לראשונה תופעת חלל חדשה שלא הייתה מוכרת לעולם המדעי והאסטרונומי – סופת הוריקן ביונוספירה, איזור שמתחיל בגובה של 60 ק”מ ומגיע עד לגבול החלל – כלומר גובה של מעל ל-600 ק”מ.

התצפית שעליה מתבסס המחקר היא אירוע ענק שהתרחש בשנת 2014 מעל הקוטב הצפוני במשך 8 שעות. אז למעשה התחולל הוריקין של אלקטרונים טעונים שהסתובב סביב מרכז שקט והיה נראה מבחינה מדעית דומה מאוד לסופה טרופית שמתרחשת בים, כאשר במקרה הזה מדובר בסופה בקוטר של 1000 ק"מ.

הממצאים של המחקר, כולל הדגמה תלת-מימדית של האירוע, פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications, והם מתארים גשם של אלקטרונים טעונים שנופלים לכיוון כדור הארץ. האירוע התרחש בתקופה שבה הייתה פעילות גיאומגנטית נמוכה, וההשפעה של הוריקן כזה יכולה להיות קריטית, ואף לשבש פעילות של לוויינים ואמצעי חישה אלקטרוניים שפועלים בחלל.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

פרופסור מייק לוקווד, אסטרו פיזיקאי מאוניברסיטת רידינג, מתפעל מאד מהתגלית ואומר כי מדובר בתופעה שכנראה קיימת בהמון ירחים וכוכבי לכת שלהם יש שדות מגנטיים. לדבריו, "מדובר בתגלית מדעית חשובה כי עד כה בכלל לא ידענו האם יש הוריקני פלזמה, זו הייתה השערה ולכן להוכיח את זה ועוד בתצפית זה דבר מדהים".

סופת הוריקן בקרקע // צילום: AP
סופת הוריקן בקרקע // צילום: AP

"גם על כדור הארץ הוריקנים וסופות טורפיות קשורות להתאספות של כמויות אנרגיה אדירות", מוסיף פרופסור לוקווד. "ההוריקנים החללים האלו קשורים ככל הנראה לתנועה גדולה ומהירה של אנרגית רוח שמש ותנועה של חלקיקים טעונים בחלק העליון של אטמוספירת כדור הארץ. ממילא, כיון שלכוכבים ולירחים רבים ביקום יש פלזמה ושדות מגנטיים באטמוספירה שלהם הרי שהוריקנים מהסוג הזה צריכים להיות תופעה נפוצה מאוד".

"הוריקנים כאלו פותחים למעשה ערוץ להעברת אנרגיה מהירה מהחלל אל החלקים העליונים של האטמוספירה של כדור הארץ", ציינו החוקרים בכתב העת Nature Communications. "הם עלולים לייצר השפעה מהותית על מערכות תקשורת תלויות לוויינים ולייצר שגיאות במערכות ניווט לווייני ותקשורת". עוד ציינו הכותבים כי "המחקר חשוב להבנת הקשר בין רוחות כוכביות ומערכות שמש אחרות ביקום"

כאמור, מבחינת צורת הפעולה, למרות שכאן מדובר בהוריקן המתבסס על תנועת חלקיקים טעונים ולא על תנועה של אדי מים, המבנה של שתי הסופות תואם ויש לו דמיון רב להוריקנים המוכרים באטמוספירה שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר