הנבואה ניתנה לשוטים – אבל זה לא מפריע לנו להאמין להם

נוסטרדמוס, מתקשרות, אסטרולוגים ושאר "נביאים" מקבלים במה תכופה בכתבות שזורעות פאניקה – אבל לפני שאתם נלחצים, כדאי לדעת שיש שתי סיבות שגורמות לנו לראות בסתם תחזיות חסרות אמינות "נבואות"

אמונות חסרות בסיס מדעי. כדור בדולח , stockgiu / freepik
אנחנו מאמינים כי אנחנו רוצים. כדור בדולח | צילום: stockgiu / freepik

מדי שנה – או בתזמונים אחרים, לפי ההקשר – מתפרסמות או עולות לכותרות נבואותיו של נוסטרדמוס: מלחמת עולם שלישית, מגפות, אסונות טבע ואפילו מותם של מנהיגים. אבל האם האיש באמת ידע לחזות את העתיד?

מישל דה נוסטרדאם היה אסטרולוג צרפתי שחי במאה ה-16. בשנת 1555 פרסם את ספרו המפורסם “הנבואות”, שכלל מאות שירים בני ארבע שורות שתיארו מלחמות ואסונות. הבעיה? רובם נכתבו בשפה מעורפלת, ללא תאריכים מדויקים או פרטים ברורים.

אחרי פיגועי 11 בספטמבר, למשל, הופצה "נבואה" שלכאורה חזתה את קריסת מגדלי התאומים. אלא שהטקסט בכלל לא נכתב בידי נוסטרדמוס. לעומת זאת, "נבואה" אמתית שלו – אמתית במובן שהוא אכן כתב אותה, לא במובן שהיא אכן היתה נבואית – הזכירה את יולי 1999 ואת בואו של “מלך אימה” מהשמיים. פרשנים ציפו לאסון עצום, שלא התרחש.

אז למה אנחנו ממשיכים להאמין? בגלל שתי תופעות פסיכולוגיות: הטיית האישוש, שגורמת לנו להתמקד בנבואות שנראות מוצלחות ולהתעלם מהכישלונות; והטיית החוכמה שבדיעבד, שגורמת לנו להאמין שאירוע שכבר התרחש היה צפוי מראש.

כאן נכנסת גם התקשורת: לאחרונה התפרסמו דיווחים על ג’ון הוג, המכונה “נוסטרדמוס האמריקאי”, שהזהיר מפני תקיפה גרעינית אמריקאית באיראן ומלחמת עולם ממושכת. אלא שאין מאחורי התחזיות הללו מידע מודיעיני או בסיס מדעי מוכח.

כותרות על נביא שחזה מלחמה גרעינית מספקות פחד, מסתורין ובעיקר קליקים. אפילו אנחנו, ב"ישראל היום", קיבלנו לא מעט קליקים ב-3 השנים האחרונות לכתבות שדיווחו על "נבואותיה" של עדן הודיה כהן, שעם כל הכבוד, לא כל מה שהיא אומרת מתגשם. וכך, כמעט 500 שנה אחרי מותו, נוסטרדמוס ורואי שחורות אחרים ממשיכים לככב בחדשות.

נוסטרדמוס אולי לא הצליח לחזות את העתיד, אבל התקשורת מצאה דרך למכור לנו אותו מחדש בכל שנה, או בכל פעם שיש תחושה של מלחמה באוויר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר