המדע קובע: "חוק 5 השניות" הוא שקר מוחלט

נפל על הרצפה? עוד מבית הספר היסודי לימדו אותנו על "חוק חמש השניות". אם חתיכת מזון נופלת על הרצפה אבל אתם מהירים מספיק כדי להרים אותה תוך פחות מחמש שניות - היא עדיין ראויה לחלוטין למאכל. ההיגיון העממי, ככל שניתן לקרוא לו כך, הניח שגורמי הלכלוך, החיידקים ושערות חיות המחמד "מופתעים" מנפילת האוכל וזקוקים למספר שניות כדי להתעשת ולטפס עליו.

אפילו כילדים סביר להניח שהייתם מעט סקפטיים לגבי התאוריה הזו, אך רובנו עדיין מהמרים עליה מדי פעם במטבח הביתי. זה עניין אינסטינקטיבי כמעט. אך האם יש לכך אחיזה במציאות המדעית?

ארין ת'יין, מנהלת הפעילות במכון המחקר Gillson Sciences, קובעת באופן חדש משמעי: "בואו נלך על תשובה פשוטה: 'לא'", היא אומרת בריאיון ל-Popular Science. "אין שום אמת ב'חוק חמש השניות'. אבל יש משמעות רבה לפרטים הספציפיים של הנפילה".

האוכל שלכם הוא ספוג

לדברי ת'יין, המשתנים שקובעים כמה חיידקים וזיהומים ייאספו אל תוך המזון תלויים במידה רבה במרקם שלו ובסוג המשטח שעליו הוא נחת.מזון לח, רטוב או דביק פועל במדויק כמו ספוג. ברגע שמזון כזה (כמו פסטה, חתיכת פרי או ממתק דביק) פוגש את הרצפה, הוא נצמד מיד, תוך שבריר שנייה, לכל לכלוך, פסולת וזיהום ביולוגי שנמצאים שם. מזונות יבשים (כמו קרקר, עוגייה יבשה או צ'יפס) יספחו פחות זיהום בהשוואה למזונות רטובים שנחתו על אותו משטח בדיוק.

באופן מפתיע, מזון שנופל על שטיח צפוי לאסוף פחות זיהום מיקרוביאלי בהשוואה למזון שנופל על משטח חלק (כמו מרצפות, קרמיקה או פרקט) בעל אותה רמת נגיעות של חיידקים.

"יש כאן הרבה מאוד דקויות", מסבירה ת'יין. "האם מדובר ברצפה של טירת וינדזור או בשירותים ציבוריים? האם המסטיק הדביק נפל ואז הוחזר ישר לפה, או שמדובר בקרקר יבש? האם מי שאוכל את זה הוא אדם מבוגר ובריא, או אדם עם מערכת חיסונית מוחלשת?"

הבית שלכם מלוכלך משחשבתם

אחת התפיסות המוטעות הנפוצות ביותר היא שהרצפה בביתנו הפרטי "בטוחה" ונקייה בהרבה בהשוואה למרחבים ציבוריים. ת'יין מבהירה כי במציאות המיקרוביאלית, הפערים קטנים בהרבה ממה שהיינו רוצים להאמין.

"כולנו נועלים את אותן נעליים - או הולכים עם אותם גרביים - על פני מגוון רצפות שאנו פוגשים מדי יום, כמו במטבח, בשירותים ובחוץ", מסבירה ת'יין. "אנחנו אוספים ללא הרף חיידקים 'טרמפיסטים' ומפזרים אותם מרצפה אחת לאחרת ברחבי הבית".

בין החיידקים והפתוגנים שנמצאים בשגרה על גבי הרצפות הביתיות נמצאים הסטפילוקוקוס, חיידקי עור שעלולים להוביל לזיהומי עור קשים וזיהומים פנימיים; קורינבקטריום - משפחת חיידקים שחלקה מקושר למחלות דרכי הנשימה וזיהומים; בקטרואידס, שהוא מסוג חיידקי מעיים שמקורם בצואה, המועברים בקלות מסביבת חדרי השירותים; וכן נבגי בצילוס. אלה הם עובשים ושמרי פטרייה הנישאים בקלות על גבי נעליים, תיקים ובגדים, ועלולים לגרום לבחילות, כאבי בטן והקאות עזות.

הכלל הפשוט: מה לעשות כשאוכל נופל?

נפל מזון רטוב, לח או דביק? לפח מיד. אין שום חלון זמן שבו הוא בטוח. אם אתם נמנים עם אוכלוסייה בסיכון (פעוטות, קשישים או אנשים בעלי כשל חיסוני) לעולם אינם צריכים לצרוך מזון שנחת על הרצפה.

ומה אם רצפת המטבח נראית נקייה? ת'יין מזכירה כי עיניים אנושיות אינן מיקרוסקופ. נוכחות של חיידקים אינה תלויה בשאלה האם רואים פירורי אבק בעין בלתי מזוינת.

השורה התחתונה

אף שישנם גורמים מקלים (כמו סוג המשטח ויובש המזון), המסקנה המדעית ברורה ובלתי מתפשרת: ברמת המיקרוביולוגיה, העברת החיידקים מהרצפה אל המזון היא מיידית ומתרחשת באלפית השנייה של המגע.

"הייתי מתרחקת לחלוטין מכל מזון לח, רטוב או דביק", מסכמת ת'יין. "אבל לאחר שקלול כל הנתונים, כלל האצבע הטוב והבטוח ביותר לבריאות שלכם הוא פשוט אחד: אל תאכלו שום מזון שנפל על הרצפה".