מהמדבר לכרמים: הפרויקט החשאי של הישראליים באפריקה

התגברות התופעות האנטישמיות וגל השנאה העולמי הנוכחי למדינת ישראל המסוקרים השכם והערב באמצעי התקשורת, שזוכים לעיתים אף לתדלוק ולרוח גבית תמוהים מבית (מי אמר נז"א?), לא רק שאינם מציגים אמת אלא לוקים בהצגה חלקית של התמונה הכוללת. "העולם כולו נגדנו"? לא בטוח. משום מה, יוזמות ושיתופי פעולה מקצועיים שקטים בין יזמים ישראליים לגורמי חוץ, לא תמיד זוכים לסיקור נאות, וחבל. על הישראלים שמלמדים כורמים באפריקה לייצר יין משובח שמעתם?

ד"ר בן כהן הוא אגרונום ומהנדס מים, קיבוצניק מצובה במקור, שהקים יחד עם ד"ר תומר מלחי את CultivAid, ומשמש כ-CTO של הארגון. זהו ארגון ישראלי לפיתוח בינלאומי שנוסד לפני כעשור, ופועל כחלק מ-'סיד ישראל', ארגון הגג של קהילת ארגוני הסיוע והפיתוח הבינלאומי.

כהן מנהל את המחלקה המקצועית-חקלאית, ואחראי בין היתר לתחומי חדשנות, הנדסה ואגרונומיה. מטרת הארגון, לפי כהן, היא לפעול לפיתוח כלכלי-חקלאי במדינות מתפתחות, כשהמיקוד הוא במו"פ חקלאי, בעבודה עם חקלאים לאורך השנה ובקשר עם התעשיה החקלאית (מפעלי עיבוד, קניינים, רשתות שיווק וכו') במדינות היעד. המדינות המרכזיות בהן פועל הארגון הן טנזניה, קניה וזמביה, כשישנם פרויקטים נוספים במרוקו ואתיופיה.

"הכל מתחיל בהקמת מרכז מו"פ אזורי במדינות בהן אנו פועלים, לשם אנחנו בעצם מנסים להביא את הגישה והסגנון הישראליים", הוא מספר.

"ההקמה נערכת עם שותף מקומי - משרד החקלאות, מכון מחקר, עמותה עם אוריינטציה דומה לשלנו וכיו"ב, ואנו לומדים את הצרכים החקלאיים של האזור ואת הפערים שמונעים ממנו מלשגשג. ראינו שאחד הגידולים המרכזיים באזור עיר הבירה של טנזניה, דודומה, הוא כרמים של גפן יין. מדובר על סדר גודל של כ-5,000 הקטר שהם כ-50 אלף דונם, שמגדלים בהם יין בעיקר לשימוש מקומי. תעשיית היין שם התחילה בשנות השמונים של המאה הקודמת כאשר מיסיונריים איטלקיים גילו את פוטנציאל גידול גפן היין שם. לפי ההערכות שלנו יש שם יכולת ייצור שמתקרבת לכ-20 מיליון ליטר בשנה".

לדבריו, "מהר מאוד הבנו איפה נמצאים הפערים החקלאיים. מחד, הקושי המרכזי של החקלאים הוא שלא היה להם ביטחון שמישהו ירכוש מהם את הענבים מדי בציר וזה מנע מהם השקעות ארוכות טווח, ומצד שני, היקבים חששו מכך שאיכות הענבים וכמות היבול לא היו יציבים לאורך השנים. נכנסנו לשם והתחלנו לעבוד במקביל גם עם היקבים וגם עם החקלאים".

"צריך להבין שהחקלאים הם קטנים באופן יחסי, לפעמים אלו משקים משפחתיים שמגדלים דונמים בודדים, שמפוזרים באזורים נרחבים, ולכן קשה להם להשקיע ולפתח באופן מודרני את שיטות העבודה", הוא מספק. "אנחנו מכשירים אגרונומים מקומיים כמדריכים ומלמדים את החקלאים לנהל ולטפח את הכרם באופן טוב יותר - שיטות גיזום, הגנת הצומח, הזנה, הדליה, פרמטרים לבציר – ועוזרים להם להגיע ליבול באיכות משביעת רצון לפי דרישות היקבים. מצד שני מול היקבים, אנחנו מנסים לדחוף אותם לעבוד באופן חוזי ומוסדר מול החקלאים".

זה לא קצת יומרני לגדל יין במקום כל כך חם ויבש כמו אפריקה?

"אפריקה היא עצומה ואכן חלק גדול ממנה לא מתאים לסוג כזה של גידול, אבל דווקא אזור דודומה מתאפיין באקלים טרופי על כל המשתמע מזה - אין לאורך השנה עונה קרה (הטמפרטורות נעות בין מקסימום 30 מעלות למינימום 10) ולכן הגפן לא נכנסת לתרדמת, אין שלכת והגפנים תמיד ירוקות", מסביר כהן.

"יש שם שני בצירים מדי שנה, כשהאחד הוא אחרי העונה הגשומה שבה יורדים כ-500-600 מ"מ גשם, והשני אחרי עונה שחונה, ללא משקעים, וההבדלים בין הבצירים הם תהומיים גם באיכות וגם בכמות. מבחינתנו, אחד האתגרים בעונה הגשומה הוא שבניגוד לארץ למשל, יש כבר אשכולות של ענבים על הגפן וצריך לדעת להימנע מריקבונות. הטרואר שם מענין והוא מייצר אתגרים אגרונומיים ענקיים כמו אגרו-טכניקה, מדדי בציר, שתלנות, זני ענבים ועוד, ואנחנו באים ובעצם כותבים שם את ספר ההדרכה לגידול ענבים בטנזניה".

האם יש זני ענבים ייחודיים לטנזניה או שמדובר בזנים בינלאומיים?

"הזן האדום הנפוץ ביותר שם נקרא מאקוטופורה (Makutupora), שאחראי לכ-80% מהיבול", מספר כהן. "יש מחקר גנטי שטוען שזהו קלון של זן הסנסו שנפוץ בדרום צרפת ואיטליה, והזן הלבן הנפוץ הוא השנין בלאן, בדומה לדרום אפריקה. בחווה שלנו אנחנו מגדלים ומפתחים גם זנים נוספים, למשל פינוטאז' וקולומברד שמתאימים לאקלים חם, מתוך רצון לגוון את הבלנדים העתידיים".

"אנחנו עובדים ישירות עם כאלף חקלאים שמאורגנים באשכולות גידול גיאוגרפיים, כאשר כרם לימודי שלנו נמצא במרכז כל אזור גדול כזה. בסך הכל אנחנו עובדים על כ-5,000 דונם. כמות הענבים שגדלה שם נחשבת לנמוכה יחסית מול החקלאות המערבית - בסקרים הראשונים שערכנו מצאנו חקלאים שהכרם שלהם מניב בין 100 ל-200 ק"ג ענבים לדונם ואנחנו מנסים להביא אותם לכ-800 ק"ג לדונם. בימים אלה אנחנו מקימים משתלת גפן מודרנית ראשונה בדודומה, שם אנחנו מפתחים את השתילים העתידיים".

כהן מוסיף: "מה שיפה בפרויקט שלנו הוא שהחקלאים שמיישמים את ההנחיות האגרונומיות שלנו רואים מהר מאד את פירות שיתוף הפעולה, תרתי משמע, ומקבלים עדיפות מהיקבים ברכישת התוצרת. מעין 'תו תקן'".

האם היקבים המקומיים הם יצרני יין מסורתיים או יקבים מודרניים?

"יש שם גם יקבים מסורתיים שמייצרים יינות 'פטישים' פשוטים או יינות מתוקים מחוזקים ומצד שני יש יקבים מודרניים בבעלות אירופאית עם ייננים דרום-אפריקניים ויועצים איטלקיים, ציוד מתקדם, מיכלי נירוסטה של עשרות אלפי ליטר וכו' שמייצרים יין באיכות טובה מאד. טעמתי מהיין ואני יכול להעיד שהשיפור באיכות שם הוא דרמטי", מספר כהן.

"כחלק מהפרויקט, הבאנו לשם גם אנשי מקצוע ישראליים בעלי שם שאינם קבועים אצלנו בארגון. בין היתר ביקרו שם ד"ר ישי נצר, מומחה בתחום שיטות השקיה וזמירת הגפן, שהעביר קורס לחקלאים ולמדריכים שלנו, ופרופ' שיבי דרורי, חוקר גפן מהמובילים בעולם והיינן של יקב גבעות, שהעביר שם סדנא מקצועית לאנשי היקבים בנושא - 'מהכרם לבקבוק' - מדדים קריטיים בזמן הבציר ופרקטיקות שיעזרו לנו לשפר אותם".

עוד אומר כהן: "אנחנו נמצאים שם כבר לא מעט שנים בשקט ומתחת לרדאר, ומעבר לכך שאחת ממטרות הארגון שלנו היא להוציא יכולות מקצועיות, בין במחקר ובין אם בטכנולוגיה, חשוב לנו לא פחות שיידעו שיש לא מעט דברים טובים שיוצאים מישראל, שיתופי פעולה בינלאומיים שפחות מודגשים בתקשורת, כי בסופו של דבר הפעילות שלנו משפיעה באופן ישיר על אנשים וזה גורם לאהדה רבה כלפי מדינת ישראל".

מנכ"לית סיד ישראל, ארגון הגג של קהילת הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי של ישראל, אילת לוין-קארפ, מוסיפה: "דווקא בתקופה הזו, בה מעמדה הבינלאומי של ישראל מאותגר מתמיד, לעשייה של CultivAid בטנזניה יש משמעות שחורגת הרבה מעבר לפרויקט החקלאי. היא מייצגת את ישראל שאנחנו רוצים להיות - מדינה שמביאה לעולם ידע, חדשנות ויכולת מעשית, ובונה באמצעותם ידידות אמת ושותפויות שמבוססות על צמיחה הדדית. אנו רואים בבירור איך ידע וניסיון הופכים להזדמנויות, לביטחון תזונתי ולחיים טובים יותר, ובאותה נשימה מחברים בין אנשים ומדינות. דווקא עכשיו, חשוב שישראל תהיה לא רק חלק מהאתגרים שמעסיקים את העולם, אלא גם חלק מהפתרונות שלהם".

גם שגריר הרפובליקה המאוחדת של טנזניה, אלכס גבריאל קאלואה, מלא תשבחות על שיתוף הפעולה: "הרפובליקה המאוחדת של טנזניה אסירת תודה ומעריכה עמוקות את ארגון CultivAid ב-AITEC טנזניה על תרומתם המקיפה והחיובית לחקלאות בת-קיימא, ובמיוחד על המומחיות והמסירות המשנות חיים שלהם בתוך הכרם. CultivAid הביאו תועלת משמעותית לתעשיית הענבים והיין של טנזניה, שמרכזה בדודומה. על ידי הכנסת ידע מתקדם, מתודולוגיות מבוססות נתונים וטכנולוגיה מודרנית, CultivAid מזניקה באופן דרמטי ענף בטנזניה שהיה תלוי באופן מסורתי בשיטות חקלאיות מסורתיות".