האם השמש שלנו הילכה אימה על סביבתה בימיה המוקדמים? מחקר אסטרופיזיקלי חדש חשף חתימות כימיות ומבניות חריגות בעומק פנים השמש, המרמזות כי הכוכב שלנו בלע כוכב לכת סלעי ענק ("סופר-ארץ") לפני מיליארדי שנים. האירוע הקוסמי הדרמטי הזה הותיר "טביעות אצבע" כימיות ייחודיות שעדיין ניתנות לזיהוי מתחת לשכבות החיצוניות של השמש.
"המחקר שלנו מציע שכוכב לכת שמסתו גדולה פי כמה מכדור הארץ נפל אל תוך השמש הצעירה והותיר חותם כימי מתמשך בעומקיה", הסביר פרופ' מוטלו ילדיז, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת אגה בטורקיה, שהוביל את צוות המחקר הבינלאומי. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Monthly Notices of the Royal Astronomical Society.
כבד פי 5.6 מכדור הארץ
במסגרת המחקר, החוקרים ביצעו סימולציה על התפתחות השמש והשוו את התוצאות לתצפיות הליו-סייסמיות (מדידת תנודות וגלי קול בפנים השמש). התרחיש המדויק ביותר שהתקבל במחשבי החוקרים הראה כי השמש טרפה כוכב לכת סלעי שמסתו הייתה כ-5.6 מסות ארץ.
גוף סלעי צפוף כזה יכול היה לחדור את השכבות החיצוניות של השמש הצעירה כמעט ללא שחיקה, ולהתערבב בעומק המבוקש. החומר העשיר ביסודות כבדים שינה את הרכב החומר ממש מתחת לאזור ההסעה - השכבה שבה גזים חמים וקרים זורמים בלולאות - ובכך פתר פערים ארוכי שנים בין המודלים התיאורטיים לבין המדידות בפועל, כולל מחסור חריג של היסוד ליתיום בשמש.
פתרון לתעלומה?
מעבר לפענוח המבנה הפנימי של השמש, התגלית מספקת מענה לאחת השאלות הגדולות באסטרונומיה המודרנית: מדוע במערכת השמש שלנו אין כוכבי לכת מסוג "סופר-ארץ"? כוכבי לכת אלו, הגדולים מכדור הארץ אך קטנים מנפטון, נחשבים לנפוצים מאוד במערכות פלנטריות אחרות בגלקסיה.
החוקרים אינם שוללים את האפשרות שהשמש השמידה יותר מכוכב לכת סלעי אחד בימיה הראשונים, וטמנה את שרידיהם עמוק בליבתה. כעת, המבחן המרכזי של הקהילה המדעית יהיה לבודד את החתימות הכימיות הללו באמצעות תצפיות הליו-סייסמיות מתקדמות נוספות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו