אפקט מטילדה: איך המדע מחק נשים מההיסטוריה שלו

תארו לעצמכם שאתם מגלים תגלית מדעית פורצת דרך, אך תוך כמה שנים הקרדיט עליה עובר למישהו אחר.

סליחה, תנו לנו לנסח את זה מחדש: תארו לעצמכן שאתן מגלות תגלית מדעית פורצת דרך, אך תוך כמה שנים הקרדיט עליה עובר למישהו אחר.

לא עשינו את זה בשם הפוליטיקטלי קורקט – אלא דווקא בשם הדיוק העיתונאי. כי נשים סובלות מהטיה שיטתית שגורמת לכך שתרומתן למדע נדחקת מהכרת הציבור, ועבודתן מיוחסת לעמיתהן הגברים. יש לזה אפילו שם: אפקט מטילדה, שבו עוסקת לא רק הכתבה הזו, אלא סדרה של כתבות שיפורסמו כאן בשבועות הקרובים תחת הכותרת “היאסטוריה”.

את המונח טבעה ב-1993 מרגרט ו' רוֹסיטר, חוקרת ההיסטוריונית של המדע באוניברסיטת קורנל, שהקדישה עשרות שנות קריירה לתיעוד מעמדן של נשים בעולם המדע. רוסיטר קראה לתופעה על שמה של מטילדה ג'וֹסְלין גֵייג', סוּפְרָגִ'יסְטית (פעילה למען זכות הצבעה לנשים) אמריקאית מהמאה ה-19, שהייתה הראשונה שתיארה אותה בעלון תחת הכותרת “האישה כממציאה” שכתבה ופרסמה בהוצאה עצמית ב-1870, ופורסם מחדש כמאמר ב-North American Review ב-1883.

דוגמאות שחוזרות על עצמן

מטילדה סיפקה במאמרה כמה דוגמאות, כגון שרה מת’ר, שפיתחה טלסקופ ימי (כלומר כזה שמשמש להצצה אל מתחת למים); ברברה אות’מן, שפיתחה את שרוכי הכריות; אנג’ליק דו קודריי, שהמציאה בובה לאימוני מיילדות; ועוד.

רוסיטר סיפקה כמה דוגמאות בולטות נוספות:

• טרוֹטַה מסַלֶרְנוֹ, רופאה איטלקייה מימי הביניים, שכתבה ספרי רפואה שלאחר מותה יוחסו למחברים גברים;
• הארייט זקרמן, סוציולויגית אמריקאית שסברה שהסיבה ל"גניבת קרדיט" אקדמית אינה קשורה דווקא למין, אלא להיותו של מקבל הקרדיט מוכר יותר – סברה שהוכיחה כאשר המחקר שלה עצמה זכה להכרה רק לאחר שבעלה, רוברט קינג מֶרטוֹן, פרסם אותו תחת הכותרת “אפקט מַתִי”;
• דוגמא קיצונית במיוחד היא האסטרונומית ססיליה פֵּיין-גַפּוֹשְקין, שגילתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת את הקשר בין יונים לסיווג ספקטרלי ואת העובדה שמימן והליום נפוצים הרבה יותר מכפי שחשבו קודם – אך האסטרונום הנרי נוריס ראסל שכנע אותה לטעון שתוצאות הבדיקות שלה "כמעט בוודאות אינן נכונות", רק כדי לפרסם את אותן מסקנות 4 שנים לאחר מכן ולקחת את הקרדיט על ה"תגלית".
• דוגמאות נוספות תכירו בסרטונים הבאים בסדרה "היאסטוריה".

למה זה קורה

לפי רוסיטר, מדובר בשילוב של גורמים: נשים הודרו היסטורית ממוסדות אקדמיים ומעמדות בכירות, עבודתן פורסמה לעיתים תחת שמות בעליהן או גברים שאצלם עבדו, וההיסטוריה של המדע נכתבה ברובה בידי גברים שלא תמיד טרחו לתעד את חלקן של עמיתותיהן.

אפקט מטילדה נחקר כיום גם כתופעה חיה, לא רק היסטורית – חלק מהחוקרות בתחום טוענות שהיא ממשיכה להשפיע על אופן חלוקת הקרדיט האקדמי גם היום.

למעשה, גם בכתבה הזו, באופן אירוני, אפשר לראות סוג של אפקט מטילדה – אישה תחקרה, כתבה והגישה את הסרטון, אבל על הכתבה קיבל את הקרדיט דווקא גבר. אבל לפחות במקרה הזה, הסיבה לכך טכנית לחלוטין – הגבר אכן כתב את הטקסט המלא – מה גם שאצלנו, נשים מקבלות קרדיט על עבודתן. אז תרימו בתגובות לצהיי הגוס, שבלעדיה הכתבה הזו לא היתה נכתבת.