"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
התמונה שהסעירה את הרשת

נאס"א חושפת: זו ה"מדוזה" שצולמה על מאדים

ניתוח תמונות מרכב המאדים "קיוריוסיטי" העלה כי הצורה המסתורית אינה עצם פיזי אלא תקלה רגעית במצלמה, שנגרמה ככל הנראה מפגיעת חלקיק מהחלל • מדוע התופעה התרחשה בפריים אחד בלבד ומהן קרניים קוסמיות?

0השמעה
ההסבר המפתיע לתמונה שהסעירה את הרשת: נאס"א חושפת מהי ה"מדוזה" שצולמה על מאדים , נאס"א
ההסבר המפתיע לתמונה שהסעירה את הרשת: נאס"א חושפת מהי ה"מדוזה" שצולמה על מאדים | צילום: נאס"א

תמונה מסתורית ממאדים, המציגה צורה כהה דמוית מדוזה מרחפת בשמיים, הציתה לאחרונה גל ספקולציות ברשתות החברתיות. כעת, ניתוח מדענים חושף כי לא מדובר בסלע, בצוק מרוחק או בתופעה אטמוספירית, אלא בתקלה רגעית במצלמת רכב המאדים "קיוריוסיטי" של נאס"א, שארכה שבריר שנייה בלבד.

הראיה המרכזית לכך מגיעה מרצף התמונות שצילם הרובר. הצורה המוזרה, שתוארה על ידי גולשים גם כ"לוחם תלת-רגלי", הופיעה בתמונה אחת בלבד שצולמה ב-20 באוגוסט 2023. לעומת זאת, תמונות של אותה סצנה בדיוק, שצולמו 13 ו-25 שניות קודם לכן, היו נקיות לחלוטין. עובדה זו שוללת את האפשרות שמדובר בעצם פיזי קבוע או בתופעה מתמשכת באטמוספירה.

שני הפריימים הנוספים, זה אחרי זה | צילום: נאס"א

פגיעה של קרן קוסמית מהחלל החיצון

ההסבר הסביר ביותר לתופעה הוא פגיעה של "קרן קוסמית" - חלקיק טעון בעל אנרגיה גבוהה שמגיע מהחלל. מאדים חשוף במיוחד לפגיעות כאלה מכיוון שהאטמוספירה שלו דלילה ביותר (מסתה היא כ-0.5% בלבד ממסת אטמוספירת כדור הארץ) ואין לו שדה מגנטי גלובלי שיסיט את החלקיקים. כאשר חלקיק כזה פוגע בחיישן הסיליקון של המצלמה, הוא יוצר פרץ מטען חשמלי שהמצלמה מפרשת בטעות כאות. הדבר יוצר בתמונה הסופית כתם, פס או צורה מוזרה שכלל לא קיימת במציאות.

מהנדסי נאס"א מסתמכים על צילום רצפים מהירים של תמונות זהות בדיוק מסיבה זו: אם מאפיין מופיע בתמונה אחת בלבד, כמעט ודאי שהתקלה נבעה ממערכת ההדמיה עצמה.

תקלות - עניין שבשגרה | צילום: נאס"א

תקלות מסוג זה הן עניין שבשגרה בהדמיה בחלל. מדעני הדמיה ממעבדת ההנעה הסילונית (JPL) של נאס"א מסבירים כי באלפי התמונות המתקבלות מרוברים, מופיעות נקודות וכתמים כמעט בכל שבוע. הסימנים אינם מוגבלים רק לנקודות בהירות; הם יכולים להופיע גם ככתמים כהים, בהתאם לאופן שבו האנרגיה של החלקיק נקלטת במצלמה.

הניתוח המדעי מפריך את ההשערות השונות שנעו בין צוק סלעי מרוחק ל"שד אבק" או יצור מרחף. עם זאת, למרות שהמסקנה המרכזית היא שה"מדוזה" התקיימה לרגע אחד בלבד בתוך חיישן המצלמה, צוות ההדמיה הרשמי של המשימה ממשיך לבחון האם התקלה נבעה אך ורק מפגיעת קרן קוסמית או שמא היה מעורב גורם טכני נוסף בעיבוד התמונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר