"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שש שנים בתוך המבחנה

מצמרר: מדענים גידלו מוחות במעבדה - וגילו שהם מפתחים שעון ביולוגי

מדענים מאוניברסיטת הרווארד לקחו תאי גזע אנושיים, הפכו אותם לרקמת מוח חיה - והצליחו להחזיק אותה פעילה במשך שש שנים • הממצאים חשפו "שעון ביולוגי" פנימי בתאי העצב, ועשויים לסלול דרך חדשה להבנת אוטיזם וסכיזופרניה

0השמעה
מוח בצנצנת , Gemini
מוח בצנצנת. צילום: Gemini

איך חוקרים מוח אנושי לאורך שנים בלי לפגוע באדם חי? עד לאחרונה השאלה הזו הייתה אחת החידות הגדולות של המדע. עתה הציג צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד פריצת דרך מרתקת: הם לקחו תאי גזע אנושיים - תאים שיכולים להפוך לכל רקמה בגוף - וגידלו מהם במעבדה מבנים תלת-ממדיים זעירים של רקמת מוח, הנקראים "אורגנואידים". החוקרים הצליחו לשמור על "המוחות הזעירים" הללו בחיים ובפעילות במשך קרוב לשש שנים, בעוד מודלים קודמים שרדו חודשים ספורים בלבד.

ההישג, שפורסם בכתב העת המדעי Nature, הראה כי רקמות המוח הזעירות לא רק שרדו, אלא המשיכו להתפתח באופן טבעי: התאים יצרו ביניהם קשרים עצביים - סינפסות - והפיקו אוטומטית פעילות חשמלית רציפה במשך שנתיים.

מדענים גידלו מוחות במעבדה וגילו: הם פיתחו "שעון ביולוג", צילום: Faravelli et al., Nature, 2026
מדענים גידלו מוחות במעבדה וגילו: הם פיתחו "שעון ביולוג", צילום: Faravelli et al., Nature, 2026

אחת התגליות המפתיעות הייתה שהתאים המשיכו "לספור את הזמן". באמצעות בדיקת סמנים מולקולריים המעידים על גיל ביולוגי, מצאו החוקרים התאמה כמעט מושלמת. אורגנואיד בן חמש שנים הציג מאפיינים גנטיים של מוח ילד בן ארבע.

"התאים תיעדו את חלוף הזמן בפעילות הגנים שלהם", הסבירה למגזין New Scientist פרופ' פאולה ארלוטה, שהובילה את המחקר. כדי לאפשר להם להאריך ימים, הצוות פיתח נוזל הזנה מיוחד ששימר את הפעילות החשמלית, בפעולה המזכירה "אימון כושר" קבוע השומר על חיוניות התאים.

ה"שעון הפנימי" של התאים

במהלך הניסוי גילו החוקרים כי לתאים יש "מצפן התפתחותי" פנימי. כשהם ערבבו באותו אורגנואיד תאים צעירים לצד תאים מבוגרים, התרחש קסם מעבדתי: התאים הצעירים "אימנו" את המבוגרים והאיצו אצלם יצירת תאי עצב חדשים. במקביל, תאים מבוגרים ידעו לקצר תהליכים וייצרו תאי עצב בוגרים בתוך שבועיים בלבד - תהליך שאורך בדרך כלל כחודשיים. הממצא מוכיח כי התאים מזהים בדיוק את מיקומם על ציר הזמן.

התפתחות המוח האנושי היא תהליך איטי הנמשך כ-20 שנה, ולכן ניסויים בחיות מעבדה אינם מספקים תמונה מדויקת. המודל החדש מאפשר לראשונה לחקור מקרוב כיצד מוח אנושי מתפתח לאורך שנים.

מדענים גידלו מוחות במעבדה וגילו: הם פיתחו "שעון ביולוג", צילום: Faravelli et al., Nature, 2026
מדענים גידלו מוחות במעבדה וגילו: הם פיתחו "שעון ביולוג", צילום: Faravelli et al., Nature, 2026

"המודלים הללו מעניקים לנו הזדמנות נדירה להבין לעומק כיצד מצבים כמו אוטיזם וסכיזופרניה נוצרים ומתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של החיים", הסבירה ד"ר אנדראה בקל-מיצ'נר מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIH).

בקהילה המדעית מבהירים כי אין מדובר במוחות אמיתיים או חושבים: הרקמות הזעירות פשוטות מאוד, אינן מחוברות לקלט חושי או לכלי דם, ואין להן תודעה. המחקר נערך תחת פיקוח אתי הדוק של אוניברסיטת הרווארד בהתאם לנהלים הבינלאומיים המחמירים ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר