מוח בצנצנת. צילום: Gemini

בלחיצת כפתור: המנגנון המוחי שעשוי להעלים כאב

חוקרים זיהו מעגל עצבי בגזע המוח המסוגל לעצור כאב נוירופתי במקורו • המטרה: פיתוח תרופות ממוקדות שימנעו את סכנת ההתמכרות הקשה למשככי כאבים אופיואידיים

[object Object]

"מתג כיבוי" במוח: עבור מיליוני בני אדם ברחבי העולם החיים עם כאב נוירופתי כרוני - כאב עז הנובע מפגיעה במערכת העצבים - הוא מציאות יומיומית רצופה בסבל מתמשך. כעת, חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מציגים תגלית שעשויה לשנות את התמונה - הם זיהו מעין "מתג כיבוי" במוח, המסוגל לעצור ואף להפוך את תחושת הכאב.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Current Biology, פותחים אפיק חדש לפיתוח טיפולים בכאב ממוקדים ויעילים.

מתג הכיבוי של המוח, צילום: Current Biology

כשהמנגנון המגן משתבש

המחקר מתמקד באזור זעיר בגזע המוח הנקרא לוקוס סרולאוס. במצב תקין, אזור זה אחראי על עוררות, ויסות לחץ ושחרור המוליך העצבי נוראדרנלין, ומסייע בוויסות והפחתת אותות כאב המגיעים מחוט השדרה. אלא שבמצב של פגיעה עצבית מתמשכת, המערכת משתבשת: הלוקוס סרולאוס הופך מ"ממתן כאב" למנוע שמגביר ומאיץ את הכאב הכרוני.

הטיפולים הקיימים כיום - ובראשם תרופות אופיואידיות - אינם מספקים מענה אידיאלי. "תרופות אופיואידיות מסורתיות פועלות על קולטנים בכל הגוף והמוח, מה שמוביל לתופעות לוואי קשות, לירידה ביעילות התרופה לאורך זמן (סבילות) ולסיכון גבוה להתמכרות", מסביר ג'ורדן מק'קול, המחבר הבכיר של המחקר.

הבלם הביולוגי של הכאב

בסדרת ניסויים במודלים של עכברים, גילו החוקרים כי קולטנים ספציפיים המרוכזים בתאי העצב של הלוקוס סרולאוס - פועלים כבלם ביולוגי. כשהקולטנים הללו מופעלים, המנגנון המוחי שמגביר את אותות הכאב כבה, והכאב פוחת בצורה משמעותית.

כדי להוכיח את המנגנון, השתמשו החוקרים בהנדסה גנטית. בשלב הראשון החוקרים מחקו את הקולטנים אך ורק מתאי העצב בלוקוס סרולאוס. כצפוי, הרגישות של העכברים לגירויי חום ומגע זינקה באופן קיצוני. בשלב שני החוקרים השיבו את הקולטנים לאותם תאי עצב - ורגישות היתר נעלמה כלא הייתה.

"זיהינו מעגל עצבי הפועל כבלם ומכבה אותות כאב מתמשכים", ציין מק'קול. "העובדה שהצלחנו לבטל את רגישות היתר מעידה על מסלול ישיר לכיבוי הכאב בגזע המוח".

מתג הכיבוי של המוח, צילום: Current Biology

טיפול מדויק - ללא סכנת התמכרות

הבשורה המרכזית של המחקר היא הפוטנציאל הטיפולי: פיתוח תרופות שיפעלו באופן ממוקד ומדויק רק על קולטני המיו-אופיואידים בלוקוס סרולאוס, במקום להציף את המוח והגוף כולו בחומרים ממכרים.

צוות המחקר בוחן כעת דרכים להפעיל סלקטיבית את ה"בלם" העצבי שגילו. המטרה היא ליצור דור חדש של תרופות שיספקו הקלה ארוכת טווח לסובלים מכאב כרוני, וישחררו אותם מהתלות במשככי כאבים מסוכנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו