בכל שנה, באמצע חודש אוגוסט, המוני אנשים יוצאים למקומות חשוכים כדי לצפות באחד המופעים המרשימים ביותר של הטבע: מטר הפרסאידים. לקראת שיא המטר השנה, בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט, ענת שפירא, מובילת חינוך לחלל במכון דוידסון, עושה סדר בתופעה ומסבירה מה באמת קורה מעל הראש שלנו.
לדברי שפירא, השם העממי של התופעה מטעה. "השם המקובל 'כוכב נופל' לא עושה צדק מדעי עם המטאורים. מה שאנחנו רואים הם לא כוכבים והם גם לא נופלים", היא מסבירה.
בעוד שהכוכבים שאנו רואים הם שמשות רחוקות, פסי האור נוצרים בתוך האטמוספרה שלנו, בגובה של כמה עשרות קילומטרים בלבד. האחראים למופע הם למעשה חלקיקים זעירים, מגרגר חול ועד אבן קטנה, שרובם שוקלים פחות מגרם אחד. לפני שהם חודרים לאטמוספרה הם נקראים מטאורואידים, ופס האור שהם יוצרים נקרא מטאור.
הפיזיקה של פס האור
איך גרגר אבק הופך למחזה עוצר נשימה? שפירא מסבירה כי במטר הפרסאידים, החלקיקים נכנסים לאטמוספרה במהירות אדירה של יותר מ-210 אלף קילומטרים בשעה - מהירות שתאפשר לחצות את ישראל מצפון לדרום בשמונה שניות בלבד.
"הפס הזוהר שאנחנו רואים גדול בהרבה מהגרגר האבק שיצר אותו. זהו שביל דק וארוך של גז זוהר לאורך מסלולו של החלקיק באטמוספרה". החום העצום נוצר מדחיסת האוויר לפני החלקיק והתנגשות עם מולקולות, מה שגורם לחלקיק להתלהט ולהתאדות תוך פליטת אור.
מקור המטר הוא השביט סוויפט-טאטל, גוף של קרח ואבק המקיף את השמש. שפירא מבהירה כי המפגש אינו מקרי: "לא מדובר בחלקיקים שנופלים עלינו - אנחנו נקלעים למסלול שלהם". בכל אוגוסט, כדור הארץ חוצה את שובל החלקיקים שהשביט הותיר אחריו, לעיתים לפני מאות שנים.
השם "פרסאידים" נובע מכך שהמטאורים נראים כאילו הם יוצאים מנקודה ליד קבוצת הכוכבים פרסאוס, אם כי זו אשליה אופטית בלבד.
בטיחות וצפייה: להשאיר את הטלסקופ בבית
למרות הדימויים של "כדורי אש" או פיצוצים היסטוריים כמו בטונגוסקה או צ'ליאבינסק, שפירא מרגיעה ומזכירה כי אירועים כאלה נדירים מאוד ואינם קשורים למטרי מטאורים. "אין סיבה לחשוש מהפרסאידים. החלקיקים שלהם קטנטנים ומתכלים באטמוספרה הרבה לפני שהם יכולים להגיע לקרקע".
למי שמתכנן לצפות במטר, לשפירא יש המלצה מפתיעה: לוותר על הציוד המקצועי. "במכשירים כאלה רואים רק חלק קטן מאוד מן השמיים, ולכן הם דווקא מקטינים את הסיכוי לתפוס מטאור". הציוד הטוב ביותר הוא פשוט העיניים, מקום חשוך - וסבלנות.
השנה, יש לציין, התנאים אידיאליים. הירח יהיה במולד ואורו לא יפריע לצפייה בעשרות המטאורים שצפויים לחצות את השמיים בכל שעה. ולסיום, לשפירא יש הצעה מחוייכת. למרות הסתייגותה מהשם המטעה של התופעה, היא אומרת למערכת "היום": "אם רוצים, אפשר גם לבקש משאלה - למדע אין שום התנגדות בעניין".
לקריאת המאמר באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו