כבר לא מד"ב: נמצאו התנאים הקריטיים לחיים מחוץ למערכת השמש

אחד היעדים המסקרנים ביותר בחיפוש אחר חיים מחוץ למערכת השמש קיבל חיזוק משמעותי. צוות חוקרים בינלאומי זיהה לראשונה עדויות חזקות לכך שלכוכב הלכת LHS 1140b, המרוחק כ-49 שנות אור מכדור הארץ, יש אטמוספרה. הממצאים פורסמו בכתב העת Science, ומבוססים על זיהוי הליום הנפלט מהשכבות העליונות של האטמוספרה, העדות הישירה החזקה ביותר עד כה לכך שכוכב הלכת מחזיק במעטפת גזים.

את המחקר הובילו על ידי קולין צרובים ועמיתיו מה-Center for Astrophysics Harvard & Smithsonian בשיתוף חוקרים ממוסדות נוספים. החוקרים השתמשו בשיטת המעבר, שבה מודדים את אור הכוכב בזמן שכוכב הלכת חולף לפניו. כאשר האור עובר דרך האטמוספרה, גזים שונים מותירים "טביעת אצבע" ספקטרלית ייחודית. במקרה של LHS 1140b זוהתה חתימה ברורה של הליום הבורח מהאטמוספרה העליונה.

כוכב הלכת התגלה בשנת 2017 במסגרת פרויקט MEarth, סקר טלסקופים קרקעי שנועד לאתר כוכבי לכת סלעיים סביב ננסים אדומים.
LHS 1140b הוא "סופר-כדור הארץ", כוכב לכת סלעי שהמסה שלו גדולה פי 5.6-6 ממסת כדור הארץ והרדיוס גדול פי כ-1.7. הוא מקיף ננס אדום קטן וקריר יחסית, ומשלים הקפה אחת בפחות מ-25 ימים. למרות הקרבה היחסית לכוכב שלו, הוא נמצא ב"אזור הישיב", תחום שבו, אם קיימים התנאים המתאימים, מים יכולים להישאר במצב נוזלי.

לדברי החוקרים, גילוי האטמוספרה אינו מעיד על קיומם של חיים, אך הוא מהווה תנאי בסיסי שעשוי לאפשר אותם. אטמוספרה יכולה להגן על פני השטח מפני קרינה, לסייע בייצוב הטמפרטורה ולאפשר למים להישאר במצב נוזלי.

המדענים מציינים כי הנתונים תומכים בשני הסברים אפשריים למבנהו של כוכב הלכת: ייתכן שמדובר בעולם עשיר במיוחד במים, המכוסה באוקיינוסים עמוקים, או שכוכב הלכת מוקף באטמוספרה עבה יחסית, שמגדילה את הרדיוס הנמדד שלו. בשלב זה אין בידי החוקרים די ראיות כדי להכריע בין שתי האפשרויות.

בניגוד לחלק מהדיווחים בתקשורת, המחקר אינו קובע כי זוהו מים, חמצן או פחמן דו-חמצני באטמוספרה. החוקרים מסיקים רק כי השכבות העליונות של האטמוספרה מכילות הליום הנפלט לחלל, וכי ייתכן שהאטמוספרה העליונה עשירה בהליום ודלה במימן. הרכבה המלא עדיין אינו ידוע.

המחקר גם מצא כי אות ההליום הופיע בתצפיות שנערכו בשנת 2024, אך לא בתצפיות שבוצעו ב-2025. החוקרים מעריכים שהדבר עשוי להעיד על כך שקצב בריחת הגז מהאטמוספרה משתנה עם הזמן, אולם דרושות תצפיות נוספות כדי להבין את התופעה. במקביל נבדק גם LHS 1140c , כוכב לכת נוסף באותה מערכת, אך החוקרים לא מצאו בו עדויות דומות להליום או לאטמוספרה.

"זה כנראה כוכב הלכת הגדול ביותר שאנחנו יכולים לדמיין שעדיין יהיה סלעי", אמר פרופ' זאק ברטה-תומפסון. "אם כוכב הלכת גדול משמעותית מזה, סביר להניח שכבר תהיה לו מעטפת עבה מאוד של מימן והליום, ואז נחשוב עליו יותר כמו אורנוס או נפטון". לדבריו, LHS 1140b הוא כיום "אחד המועמדים המובילים כמקום מחוץ למערכת השמש שבו אפשר לשקול לחפש חיים או פעילות ביולוגית".

השלב הבא יהיה לחקור את האטמוספרה בפירוט באמצעות טלסקופים מתקדמים, ובראשם טלסקופ החלל ג'יימס ווב. החוקרים מקווים לזהות מולקולות כמו אדי מים ופחמן דו־חמצני, לבחון אם מתקיים אפקט חממה, ולהבין כיצד נראה האקלים על פני כוכב הלכת. רק לאחר אפיון מלא של האטמוספרה ניתן יהיה להתחיל לחפש שילובי גזים שעשויים להעיד על פעילות ביולוגית.