"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה - ברזולוציה גבוהה: המנגנון הנסתר על השמש שמבהיל את החוקרים

צילומים חסרי תקדים ברזולוציית שיא חשפו "מפלצות" זעירות בקוטר 20 ק"מ שמלפפות את השדות המגנטיים • המדענים מזהירים: זה המנוע שמאחורי סופות השמש שיכולות להפיל לוויינים, רשתות חשמל ומערכות ניווט בכדור הארץ • הנה מה שאתם חייבים לדעת

השמש , NASA/SDO
השמש. צילום: NASA/SDO

צילומים חסרי תקדים מטלסקופ השמש דניאל ק. אינואייה חשפו מערבולות, מבנים זעירים בקוטר של פחות מ-20 קילומטרים, שעשויים להיות המנוע מאחורי התפרצויות השמש וחימום האטמוספרה שלה.
מערבולות זעירות, שעד לאחרונה היו בלתי נראות, נחשפו לראשונה על פני השמש ברזולוציה חסרת תקדים. החוקרים סבורים שהמבנים עשויים למלא תפקיד מרכזי בהיווצרות התפרצויות שמש ובהסבר אחת השאלות הוותיקות בפיזיקה של השמש - מדוע האטמוספרה החיצונית שלה לוהטת לטמפרטורות של מיליוני מעלות, אף שפני השטח עצמם קרים יותר.

התמונות צולמו באמצעות טלסקופ השמש דניאל ק. אינואייה (Daniel K. Inouye Solar Telescope) שבהוואי - טלסקופ השמש הגדול והמתקדם בעולם. במהלך סדרת תצפיות שנועדה לבחון את גבולות יכולת ההפרדה של המערכת, הצליחו החוקרים לתעד לראשונה פרטים שגודלם קטן מ-20 קילומטרים על פני השמש, הרזולוציה הגבוהה ביותר שהושגה עד היום בצילום השמש.

טלסקופ השמש הגדול והמתקדם בעולם,צילום: NSF

בין הממצאים הבולטים נראו דפוסים המזכירים נוצות או מערבולות זעירות לאורך גבולות של זרמי פלזמה, גז לוהט וטעון חשמלית שממנו מורכבת השמש. התופעה, המכונה אי־יציבות קלווין-הלמהולץ, נוצרת כאשר שתי שכבות של נוזל או פלזמה נעות זו לצד זו במהירויות שונות. הפרשי המהירות יוצרים גזירה, שמובילה להתפתחות מערבולות אופייניות.

אי-יציבויות מסוג זה מוכרות כבר שנים באטמוספרת כדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים, אולם עד כה הן לא נצפו על השמש ברמת פירוט כזו.

הפלזמה הלוהטת מסובבת את קווי השדה המגנטי. השמש,צילום: NSF/NSO/AURA/MPS

לדברי החוקרים, התמונות החדשות מראות כיצד הפלזמה הלוהטת מסובבת ומלפפת את קווי השדה המגנטי של השמש. כתוצאה מכך מצטברת אנרגיה מגנטית, שעשויה להשתחרר בהמשך בהתפרצויות אדירות כמו התלקחויות שמש ופליטות מסה מהעטרה.

לממצאים יש גם משמעות מעשית. מזג האוויר החללי, שנוצר בעקבות פעילות השמש, עלול לשבש מערכות ניווט מבוססות GPS, לפגוע בלוויינים, להשפיע על רשתות חשמל ואף להגביר את הסיכון לאסטרונאוטים בחלל. החוקרים מעריכים שהבנת התהליכים הזעירים שמתרחשים על פני השמש תאפשר בעתיד לשפר את המודלים המשמשים לחיזוי אירועים כאלה.

טמפרטורת הקורונה מגיעה למיליוני מעלות. השמש,צילום: NASA

אחת התעלומות המרכזיות שאותן מבקשים המדענים לפתור היא חימום עטרת השמש (הקורונה) - השכבה החיצונית של האטמוספרה הסולארית. למרות שהיא רחוקה יותר מליבת השמש, טמפרטורת הקורונה מגיעה למיליוני מעלות, הרבה מעבר לטמפרטורת פני השטח. החוקרים סבורים כי ליפוף קווי השדה המגנטי בידי המערבולות הזעירות עשוי להיות אחד המנגנונים שמעבירים אנרגיה אל הקורונה ומחממים אותה.

"השמש היא המקור לכל האנרגיה הזו ולכל מזג האוויר החללי", צוטט ד"ר דייוויד בובולץ מהמצפה הלאומי הסולארי של ארצות הברית. לדבריו, הבנה טובה יותר של התהליכים הזעירים הללו עשויה להוביל בעתיד לאזהרות מדויקות יותר מפני סופות שמש ולהגן טוב יותר על לוויינים, תשתיות ומערכות טכנולוגיות בכדור הארץ.

"המקור לכל האנרגיה". השמש,צילום: NASA

החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב ראשון בלבד. יהיה צורך בתצפיות נוספות ובבדיקות באזורים שונים של השמש ובשלבים שונים של מחזור הפעילות שלה כדי לאשר שהמערבולות הזעירות אכן ממלאות תפקיד מרכזי בתהליך זה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר