סוכנות החלל האמריקנית נאס"א פרסמה מודל תלת-ממדי חדש ומרתק, החושף כיצד כוח המשיכה מעצב את כדור הארץ ומוכיח כי הוא רחוק מלהיות כדור מושלם. חשוב להדגיש: לא מדובר בצילום אמיתי של הפלנטה, אלא בהדמיה מדעית המכונה "גאואיד" - ייצוג של שדה הכבידה העולמי, שזכה לתשומת לב רבה ברשתות החברתיות.
הגאואיד הוא משטח היפותטי המתאר כיצד היו נראים פני האוקיינוסים בעולם לו היו מושפעים אך ורק מכוח המשיכה, ללא התערבות של רוחות, זרמים או גאות ושפל. הצורה הבלתי סדירה, הכוללת "גבעות" ו"עמקים" כבידתיים, נובעת מפיזור לא אחיד של מסה - סלעים, מגמה, מינרלים ואף מי תהום - במעמקי כדור הארץ. אזורים עם מסה גדולה יותר מפעילים משיכה חזקה יותר, ולהפך.
"מכיוון שהתפלגות החומרים בעומקי כדור הארץ משתנה, לשדה הכבידה שלו יש גבעות ועמקים", הסביר ד"ר מייקל ווטקינס, ממעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א. הוא הדגיש כי התנודות הללו משקפות שינויים בכבידה, ולא את פני השטח הטופוגרפיים של הפלנטה.
שיתוף פעולה בינלאומי ודיוק חסר תקדים
המודל הוא תוצר של שיתוף פעולה בינלאומי המשלב נתונים ממשימות לוויין פורצות דרך, בהן GRACE של נאס"א ו-GOCE של סוכנות החלל האירופית. הוא מבוסס על יותר ממיליארד תצפיות שנאספו במשך 15 שנים באמצעות 19 לוויינים שונים. דיוקו אומת באמצעות מדידות קרקעיות בברזיל, גרמניה, יפן וארה"ב
כדי להמחיש את השינויים העדינים, קנה המידה האנכי במודל הוגדל פי 7,000 עד עשרת אלפים. הצבעים מסייעים להבחין בהבדלים: אזורים אדומים, כמו רכסי האנדים וההימלאיה, מצביעים על ריכוז מסה גבוה יותר וכבידה חזקה במקצת. לעומתם, אזורים כחולים, כמו האוקיינוס ההודי ואגן קונגו, מייצגים אזורים עם מסה נמוכה יחסית וכבידה חלשה יותר.
המודל חושף שכוח הכבידה אינו קבוע ומשתנה עם הזמן, בעיקר בשל תנועת כמויות אדירות של מים באוקיינוסים, בקרחונים וביבשות. הנתונים מראים את השינויים הללו מחודש לחודש, ומוכיחים ששדה הכבידה דינמי גם בפרקי זמן אנושיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו