"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים גילו: "טביעת אצבע של מוות" במערכת החיסון

מחקר חדש ב-Nature Communications חושף מנגנון שבו שלפוחיות זעירות מנחות את מערכת החיסון לניקוי תאים גוססים • לצד התרומה החיונית למניעת דלקות, החוקרים מזהירים: נגיפים עלולים לנצל את המנגנון כ"סוס טרויאני" ולעקוף את הגנות הגוף

0השמעה
20 חולי שפעת מתו עד כה בחורף 2024 (אילוסטרציה) , GettyImages
מדענים גילו: "טביעת אצבע של מוות" במערכת החיסון. צילום: GettyImages

מחקר אוסטרלי חדש חושף את המנגנון שבו תאים גוססים משאירים אחריהם "טביעת אצבע" בדמות שלפוחיות זעירות המסייעות למערכת החיסון לפנות פסולת ביעילות. לצד התגלית המעודדת על תחזוקת הרקמות של הגוף, החוקרים מזהירים כי אותן שלפוחיות עלולות לשמש גם כ"סוס טרויאני" עבור נגיפים שונים. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Nature Communications.

אפופטוזיס הוא תהליך של מוות תאי מתוכנן שבו הגוף מפנה תאים פגומים או מיותרים כדי לשמור על רקמות בריאות. במקום שהרקמה תוצף בשברים, התהליך מלווה באריזה מוקפדת הכוללת יצירת בועיות מיקרוסקופיות המכונות F‑ApoEVs.

מגדירות היכן קרה המוות התאי ומכוונות את תאי החיסון לאתרי הפינוי המדויקים, צילום: GettyImages

השלפוחיות הללו פועלות כסימני דרך ביוכימיים: הן מגדירות היכן קרה המוות התאי ומכוונות את תאי החיסון לאתרי הפינוי המדויקים. תהליך זה קריטי למניעת דלקת כרוניות ומחלות אוטואימוניות, שכן בכל יום הגוף מחליף מיליארדי תאים הדורשים ניקוי יסודי.

החשש: פתוגנים ש"תופסים טרמפ"

לצד תפקידן החיובי בתחזוקה שוטפת, המחקר מעלה חשש כי חלקיקי נגיף מסוגלים להתארז בתוך הבועיות המיקרוסקופיות ולנצל את מנגנון הפינוי של הגוף. כשהמערכת החיסונית אוספת את השלפוחיות, הנגיף עשוי לקבל גישה חופשית לתאים סמוכים תוך עקיפת חלק מאותות האזהרה של הגוף.

מדובר בראיות מעבדתיות בלבד שנוסו בתנאים מבוקרים, צילום: GettyImages

הביוכימאי איוון פון, שהוביל את המחקר, הסביר כי הממצאים מדגישים את המורכבות העצומה של פירוק התאים ופינויים ביעילות על ידי מערכת החיסון. הבנה זו פותחת פתח לשני כיוונים טיפוליים עתידיים: חיזוק התהליך למניעת דלקות, או בלימת התפשטות פתוגנים דרך התערבות בהיווצרות השלפוחיות.

זהירות: ממצאי מעבדה בלבד

עם זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה מדובר בראיות מעבדתיות בלבד שנוסו בתנאים מבוקרים. נדרשות בדיקות נוספות במודלים רחבים יותר טרם הסקת מסקנות קליניות, אך התגלית מספקת הצצה מרתקת לאופן שבו מנגנוני הגוף החכמים עלולים להיות מנוצלים על ידי גורמים זרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר