לראשונה אי פעם: זוהתה אטמוספרה סביב כוכב לכת דמוי כדור הארץ

פריצת דרך מרגשת בחקר החלל: אסטרונומים הצליחו לזהות לראשונה באופן ישיר גז הליום באטמוספרה של LHS 1140 b - כוכב לכת סלעי הנמצא מחוץ למערכת השמש, במרחק המושלם מכוכב האב שלו - כזה המאפשר טמפרטורות שאינן חמות מדי או קרות מדי, ומותאמות לקיומם של מים במצב נוזלי. הממצאים החדשים, שפורסמו בכתב העת המדעי Science בהובלת ד"ר קולין צ'רובים, נחשבים לצעד משמעותי בדרך לאיתור עולמות דמויי ארץ.

החוקרים נעזרו בספקטרוגרף האינפרה-אדום המתקדם WINERED, המותקן על טלסקופ מגלן שבצ'ילה. הם מדדו את אור הכוכב בזמן שכוכב הלכת חלף על פניו - תהליך המכונה ספקטרוסקופיית מעבר. האטמוספרה של הפלנטה בלעה אורכי גל מסוימים, ובכך חשפה את חותמו הספקטרלי של ההליום.

המדידות הראו שההליום בורח לחלל בקצב של מאות אלפי קילוגרמים בשנייה. למרות הבריחה הזו, עצם הימצאותו מעידה בוודאות שהעולם הסלעי מצליח לשמור על מעטפת גז סביבו. אפיון הנתונים הוגדר על ידי אסטרונומים כמובילים בתחום, הנתונים הנאספים נחשבים למוצקים סטטיסטית. החוקרים מעריכים כי אטמוספרה זו עשויה להחזיק מעמד יותר משלושה מיליארד שנים.

מי אתה, LHS 1140 b?

כוכב הלכת השוכן במרחק עצום של כ-464 טריליון קילומטרים מאיתנו הוא מסוג "סופר-ארץ". מסתו גדולה פי 5.6 מכדור הארץ ורדיוסו גדול פי 1.7. בנוסף, הוא מקבל כ-42% מכמות הקרינה ששולחת השמש לכדור הארץ, וטמפרטורת פני השטח שלו דומה לתנאים המוכרים אצלנו ובמאדים. הצפיפות שלו אף מרמזת על הימצאות כמויות גדולות של מים.

החוקרים מבהירים כי הליום לבדו אינו סימן לחיים, והאטמוספרה של LHS 1140 b שונה בתכלית מזו של כדור הארץ. בנוסף, המכשירים הנוכחיים עדיין אינם מסוגלים לחדור לשכבות הנמוכות ולזהות גזים כבדים יותר כמו חנקן או פחמן דו-חמצני.

בדומה להשוואות אזוריות שנבחנו במחקרים מקבילים, ההזדמנות הגיאומטרית הייחודית של LHS 1140 b מאפשרת הצצה נדירה לעולמות סלעיים שאותם קשה מאוד לאתר בשיטות רגילות. הצוות כבר החל בתצפיות המשך באמצעות טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל ג'יימס ווב, בתקווה למצוא רמזים נוספים שיעזרו להבין האם מדובר בעולם שיכול לאפשר חיים.