"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לראשונה אי פעם: זוהתה אטמוספרה סביב כוכב לכת דמוי כדור הארץ
אסטרונומים זיהו לראשונה גז הליום באטמוספרה של LHS 1140 b - כוכב לכת סלעי באזור הישיב, השוכן במרחק 464 טריליון ק"מ מאיתנו • הגילוי פורץ הדרך, שנעשה באמצעות טלסקופ מגלן בצ'ילה, מציג הוכחה לכך שעולמות דמויי כדור הארץ מצליחים לשמור על מעטפת גז לאורך מיליארדי שנים
LHS 1140 b. צילום: מתוך ויקיפדיה

לראשונה אי פעם: זוהתה אטמוספרה סביב כוכב לכת דמוי כדור הארץ

אסטרונומים זיהו לראשונה גז הליום באטמוספרה של LHS 1140 b - כוכב לכת סלעי באזור הישיב, השוכן במרחק 464 טריליון ק"מ מאיתנו • הגילוי פורץ הדרך, שנעשה באמצעות טלסקופ מגלן בצ'ילה, מציג הוכחה לכך שעולמות דמויי כדור הארץ מצליחים לשמור על מעטפת גז לאורך מיליארדי שנים

סוכנויות הידיעות
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פריצת דרך מרגשת בחקר החלל:אסטרונומים הצליחו לזהות לראשונה באופן ישיר גז הליום באטמוספרה של LHS 1140 b - כוכב לכת סלעי הנמצא מחוץ למערכת השמש, במרחק המושלם מכוכב האב שלו - כזה המאפשר טמפרטורות שאינן חמות מדי או קרות מדי, ומותאמות לקיומם של מים במצב נוזלי. הממצאים החדשים, שפורסמו בכתב העת המדעי Science בהובלת ד"ר קולין צ'רובים, נחשבים לצעד משמעותי בדרך לאיתור עולמות דמויי ארץ.

טלסקופ מגלן שבצ'ילה, צילום: מתוך ויקיפדיה

החוקרים נעזרו בספקטרוגרף האינפרה-אדום המתקדם WINERED, המותקן על טלסקופ מגלן שבצ'ילה. הם מדדו את אור הכוכב בזמן שכוכב הלכת חלף על פניו - תהליך המכונה ספקטרוסקופיית מעבר. האטמוספרה של הפלנטה בלעה אורכי גל מסוימים, ובכך חשפה את חותמו הספקטרלי של ההליום.

המדידות הראו שההליום בורח לחלל בקצב של מאות אלפי קילוגרמים בשנייה. למרות הבריחה הזו, עצם הימצאותו מעידה בוודאות שהעולם הסלעי מצליח לשמור על מעטפת גז סביבו. אפיון הנתונים הוגדר על ידי אסטרונומים כמובילים בתחום, הנתונים הנאספים נחשבים למוצקים סטטיסטית. החוקרים מעריכים כי אטמוספרה זו עשויה להחזיק מעמד יותר משלושה מיליארד שנים.

LHS 1140 b, צילום: arvard & Smithsonian’s Center for Astrophysics.

מי אתה, LHS 1140 b?

כוכב הלכת השוכן במרחק עצום של כ-464 טריליון קילומטרים מאיתנו הוא מסוג "סופר-ארץ". מסתו גדולה פי 5.6 מכדור הארץ ורדיוסו גדול פי 1.7. בנוסף, הוא מקבל כ-42% מכמות הקרינה ששולחת השמש לכדור הארץ, וטמפרטורת פני השטח שלו דומה לתנאים המוכרים אצלנו ובמאדים. הצפיפות שלו אף מרמזת על הימצאות כמויות גדולות של מים.

החוקרים מבהירים כי הליום לבדו אינו סימן לחיים, והאטמוספרה של LHS 1140 b שונה בתכלית מזו של כדור הארץ. בנוסף, המכשירים הנוכחיים עדיין אינם מסוגלים לחדור לשכבות הנמוכות ולזהות גזים כבדים יותר כמו חנקן או פחמן דו-חמצני.

בדומה להשוואות אזוריות שנבחנו במחקרים מקבילים, ההזדמנות הגיאומטרית הייחודית של LHS 1140 b מאפשרת הצצה נדירה לעולמות סלעיים שאותם קשה מאוד לאתר בשיטות רגילות. הצוות כבר החל בתצפיות המשך באמצעות טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל ג'יימס ווב, בתקווה למצוא רמזים נוספים שיעזרו להבין האם מדובר בעולם שיכול לאפשר חיים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...