הפיזיקה שמאחורי המפץ הגדול של הטבע. צילום: GettyImages

למה הרעם כל כך רועש? הפיזיקה שמאחורי המפץ הגדול של הטבע

זה לא סתם רעש: מדובר בגל הדף שנוצר כשהאטמוספירה מנסה "לחזור למקומה" אחרי פיצוץ אנרגטי שמגיע לטמפרטורה הגבוהה פי 5 מפני השמש • הנה מה עומד מאחורי זה

כל מי שמצא את עצמו בלב סופת ברקים עוצמתית מכיר את התחושה: קולות הנפץ של הרעמים מרעידים את הקירות, גורמים לחיות המחמד לרוץ לתפוס מחסה מתחת לספה, ומותירים אותנו עם שאלה קבועה - למה זה חייב להיות כל כך מחריש אוזניים, ומדוע רעם אחד נשמע כמו פיצוץ חד בעוד שאחר נשמע כמו רעם מתגלגל וממושך?

"חם פי חמישה מפני השמש". ברקים בפריז במהלך גל החום, צילום: רויטרס

כדי להבין את הרעם, צריך להבין תחילה את הברק. ברק הוא למעשה פריצה חשמלית עצומה באטמוספירה - ניצוץ ענק של מטען סטטי.

"הברק חם פי חמישה מפני השמש", מסביר ג'ונתן בלס, מטאורולוג דיגיטלי בכיר ב-Weather.com. הטמפרטורה של הברק מגיעה לכ-30 אלף מעלות צלזיוס, מה שהופך אותו לאחת התופעות הטבעיות החמות ביותר על פני כדור הארץ.

אפקט המאפה: כך נוצר גל ההדף

החום הקיצוני הזה מייצר כמות אדירה של אנרגיה בבת אחת. האוויר המקיף את מסלול הברק מתחמם בשבריר שנייה ומתרחב בצורה פיצוצית. מיד לאחר מכן, כשהברק דועך, האוויר החם מתקרר במהירות, והאוויר שמסביב שואט בחזרה פנימה כדי למלא את הוואקום שנוצר.

"האטמוספירה מנסה לחזור למקום שבו הייתה קודם". ברקים בשמי תל אביב, צילום: קוקו

ההתרחבות המהירה הזו, ואחריה הקריסה המיידית של האוויר, היא שיוצרת את הרעם - גל הדף קולי שנע באטמוספירה. בלס מציע לדמות זאת למאפה תפיח בתנור. החום גורם לו להתרחב במהירות, אך אם תפתחו את התנור מוקדם מדי ותכניסו אוויר קר, הלחץ ישתנה והמאפה יקרוס מיד. הרעם הוא למעשה "האטמוספירה שמנסה לחזור בדיוק למקום שבו היא הייתה קודם".

למה חלק מהרעמים רועשים או ארוכים יותר?

עוצמתו וצלילו של הרעם תלויים במספר גורמים סביבתיים ומטאורולוגיים. ראשית, בטופוגרפיה ותנאי שטח. בדיוק כפי שקול מהדהד בתוך מערה או קניון, רעם שמתרחש בעמק מתנהג בצורה דומה. ההרים והמדרונות התלולים פועלים כמשפך אקוסטי שמקפיץ את גלי הקול הלוך ושוב. תופעה זו מייצרת את ה"רעם המתגלגל" - רעש עמוק ומתמשך בתדר נמוך שיכול להימשך מספר שניות.

ישנה גם אינוורסיה תרמית (או בעברית פשוטה יותר: היפוך טמפרטורות, אם תרצו). במצב מטאורולוגי שבו שכבת אוויר חם נלכדת מעל שכבת אוויר קר ודחוס הקרובה לקרקע, נוצר מחסום מלאכותי. גלי הקול של הרעם נלכדים מתחת לשכבה החמה וממשיכים להדהד בין הקרקע לאוויר החם. התוצאה היא "אפקט מגפון" שמגביר את הרעש באופן דרמטי, בדומה לפיצוץ זיקוק בתוך מסדרון צר וארוך.

אפשרות נוספת להסבר נשמעת טיפשית. כמעט הגיונית מדי וזה סוג הברק: ברקים מסוג "ברק חיובי", שמקורם בחלק העליון של ענן הסערה ולא בבסיסו, נושאים אנרגיה החזקה פי 10 מברק רגיל. מכיוון שהם צריכים לגמוא מרחק עצום של עשרות אלפי רגליים עד לקרקע, הרעם שמלווה אותם יהיה מחריש אוזניים בהרבה.

באיזה מרחק ניתן לשמוע רעם?

ככלל, את הרעם ניתן לשמוע למרחק של 16 עד 24 קילומטרים, ובתנאים אופטימליים (כמו מישור שקט או בזמן אינוורסיה) אפילו עד 40 קילומטרים. לעומת זאת, את הברק עצמו ניתן לראות בלילה ממרחק של מעל 160 קילומטרים, מכיוון שגלי האור נעים מהר יותר ומאבדים פחות אנרגיה בהשוואה לגלי הקול, שנבלעים באטמוספירה.

עוצמתו וצלילו של הרעם תלויים במספר גורמים. סופת ברקים מעל כוויית, צילום: אי.אף.פי

תופעה זו מסבירה גם את המושג "ברק חום" - הבזקים חלשים הנראים באופק בלילות קיץ לחים ללא קול רעם. אין מדובר בתופעה מיוחדת, אלא פשוט בסופה רחוקה מספיק שגלי הקול שלה דעכו בדרך אליכם. השורה התחתונה של השירות המטאורולוגי היא פשוטה: אם שמעתם רעם, אתם נמצאים בטווח פגיעה פוטנציאלי של הסופה, וזה הזמן להיכנס למבנה סגור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...