"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי תקציב ובלי ציוד: גילה מכתש בן 390 מיליון שנה

תושב קנדה ששוטט להנאתו ב-Google Maps הבחין בצורה מעגלית מוזרה בלב היער • הוא שלח טיפ למדענים, שיצאו למבצע הישרדות באגם נידח • הם חזרו עם הוכחות לתגלית גאולוגית - שהפתיעה את הקהילה המדעית

,עודכן
0השמעה
מכתש עתיק של מטאוריט ענק, שקוטרו מוערך בלא פחות מ-25 קילומטרים וגילו כ-390 מיליון שנה. צילום: פרופ' גורדון אוסינסקי/Google Earth

לפעמים, כדי לחשוף את אחד הממצאים הגאולוגיים המרעישים של השנים האחרונות, לא צריך תקציבי עתק או לווייני ריגול - מספיק חיבור לאינטרנט, קצת סקרנות והרבה מזל.תושב מקוויבק שבקנדה, שגלש להנאתו בשירות המפות Google Maps, הבחין פתאום בצורה מעגלית מושלמת ומסתורית בלב האזור הפראי והמיוער של צפון-מזרח המחוז.

צורה מעגלית מושלמת ומסתורית בלב האזור הפראי. אתר הפגיעה העתיק,צילום: פרופ' גורדון אוסינסקי

מה שהתחיל כחשד קל של חובב טבע, הפך במהרה למשלחת מדעית בינלאומית מורכבת, שחזרה מהשטח עם בשורה מרעישה: ייתכן מאוד שמדובר במכתש פגיעה עתיק של מטאוריט ענק, שקוטרו מוערך בלא פחות מ-25 קילומטרים וגילו כ-390 מיליון שנה.

משלחת במטוס ימי אל לב השממה

הטיפ ששלח האזרח הסקרן נחת על שולחנם של שניים מבכירי המומחים בתחום: פרופ' גורדון אוסינסקי, גאולוג פלנטרי מאוניברסיטת ווסטרן באונטריו בקנדה, וז'רום גאטאצ'קה מהמרכז האירופי למחקר וגיאו-מדע בצרפת. השניים הבינו מיד שיש כאן פוטנציאל לזהב מדעי, וגייסו משלחת שטח מיוחדת.

פוטנציאל לזהב מדעי,צילום: פרופ' גורדון אוסינסקי

ההגעה לאתר הנידח הייתה מבצע הישרדות בפני עצמו. הצוות נאלץ לטוס במטוס ימי מיוחד שנחת באגם סמוך, כ-50 מטרים בלבד מהחוף הפראי. המדענים נאלצו לפרוק את הציוד הרגיש והכבד בתוך המים הקרים ולסחוב אותו על גבם אל תוך היער הסבוך, שם הקימו מחנה זמני למשך מספר ימים של חיפושים אינטנסיביים.

התגלית המדהימה בת ה-390 מיליון שנה,צילום: פרופ' גורדון אוסינסקי

טביעת האצבע של האסון

מה שחיפשו המדענים בשטח הן "טביעות אצבע" גאולוגיות ייחודיות שנוצרות אך ורק באירועים של אנרגיה קיצונית - כמו פגיעת מטאוריט במהירות קוסמית או פיצוץ של פצצה גרעינית. והם אכן מצאו אותן.

במהלך הסריקות תיעדו החוקרים שני ממצאים דרמטיים: סלעים מקומיים שנמסו לחלוטין מעוצמת החום האדירה של הפגיעה והתגבשו מחדש בצורה ייחודית, וכן דגמי סדקים בצורת חרוט הנוצרים בסלעים כתוצאה ממעבר של גל הלם על-קולי ועוצמתי במיוחד. "חרוטי ריסוק הם חתימה חד-משמעית ובלתי ניתנת לערעור של מכתשי פגיעה קוסמיים", הסביר גאטאצ'קה בהתרגשות.

הגיעו במטוס ימי. המשלחת,צילום: פרופ' גורדון אוסינסקי

הממצאים הללו מרשימים במיוחד לאור העובדה שהאתר עבר שחיקה ובליה טבעית קשה לאורך כמעט 400 מיליון שנה, ועדיין הצליח לשמור על העדויות הפיזיות לעוצמת הפיצוץ העתיק. בהתייעצות עם מועצת ה"אינו" של אקואניטשיט, שהיא הנהגת הקהילה הילידית המקומית באזור, החליטו החוקרים להעניק לאתר את השם Uahakatik בשפתם של בני המקום.

הדגימות שנאספו בשטח עוברות עתה סדרה ארוכה של בדיקות מעבדה מקיפות בצרפת ובקנדה. אף על פי שהממצאים המלאים עדיין לא פורסמו בכתב עת מדעי רשמי, תקציר המחקר הראשוני ויוצא הדופן הזה יוצג כבר בחודש הבא בפני הקהילה המדעית הבינלאומית בקונגרס השנתי של "החברה המטאוריטית" שייערך בגרמניה.

עבור הגאולוגים התגלית הזו היא תזכורת נהדרת לכך שהרבה סודות של כדור הארץ עדיין חבויים תחת כיסוי עבה של יערות ואגמים, וממתינים שמישהו פשוט יסתכל עליהם מהזווית הנכונה. "זהו לקח יפהפה", סיכם גאטאצ'קה בחיוך. "על אף שחקרנו את כוכב הלכת שלנו ללא הרף, תמיד יש לו עוד הפתעות נפלאות להציע לנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר