לוויין ניסיוני חשף לראשונה מהחלל את היקף שיבושי ה-GPS מעל אירופה והמזרח התיכון, ותיעד תמונה מדאיגה בהרבה מהצפוי. באזורים הפגועים ביותר צנחה עוצמת אות ה-GPS שקלט הלוויין מרמה תקינה של 40 דציבלים ל-10 דציבלים בלבד.
הלוויין, Pulsar-0, פותח בידי חברת הסטארט-אפ הקליפורנית Xona Space Systems. מעל צפון אמריקה הוא קלט אות נקי ורציף, אך מעל אירופה וחלקים מהמזרח התיכון נרשמו שיבושים אגרסיביים ברצף טריטוריאלי עצום, שנמתח מצרפת במערב ועד גבולות פקיסטן במזרח, אזור שכולל גם את ישראל. הנתונים מוכיחים שהמשבשים הקרקעיים אינם פוגעים רק במטוסים ובספינות, אלא מגיעים עמוק אל המסלול הלווייני הנמוך (LEO), שם פועלות גם קונסטלציות ענק כמו סטארלינק.
''משבש את הפעילות כולה''
"אתה מאבד את יכולת ה-GPS ברגע שאתה עובר מעל האזורים האלה", אמר קאז גאנינג, מייסד שותף ב-Xona. "זו בעיה קשה ללווייני צילום שמנסים להתמקד באזור מסוים, או ללוויינים שצריכים לכוון במדויק את אנטנות התקשורת שלהם לקרקע. זה פשוט משבש את הפעילות הלוויינית כולה".
מעבר ללווייני המודיעין והצילום, גם קונסטלציות כמו סטארלינק של SpaceX מסתמכות על אותות ה-GPS כדי לתזמן את תנועתן ולמנוע התנגשויות קטסטרופליות בחלל.
לפי הממצאים, השיבושים אינם תקלה אלא תוצר ישיר של הפעלת מערכות לוחמה אלקטרונית. רוסיה מפעילה משבשי ענק בגבולותיה המערביים כדי להתגונן מפני רחפנים אוקראיניים, מה שמשפיע מדי חודש על עשרות אלפי טיסות אזרחיות באזור. גם צדדים לוחמים קרובים יותר לאזורנו משתמשים בטכנולוגיות דומות ובזיוף קואורדינטות כדי להסיט כטב"מים ולהסוות מיקומי ספינות.
בתעשייה מבינים: המערכות פגיעות מדי
ההפרעות האנושיות הללו מצטרפות לסערות שמש קיצוניות, כמו סערת גאנון במאי 2024 שהשביתה מכשור חקלאי מדויק בארה"ב, והפכו לחשש גלובלי. בתעשייה מבינים כעת שמערכות ה-GNSS המסורתיות, ובהן GPS האמריקני, גלילאו האירופי וביידו הסיני, פגיעות מדי: הן משודרות ממרחק של יותר מ-19 אלף קילומטרים, מה שיוצר אות חלש על הקרקע שקל לחסום.
כדי להתמודד עם המשבר מגייסת Xona את רשת Pulsar המתוכננת שלה, שתמנה כ-300 לוויינים במסלול נמוך. הלוויינים ישדרו אות ניווט חלופי החזק פי 100 מהקיים, צעד שלפי החברה יצמצם את רדיוס ההשפעה של המשבשים הנוכחיים ל-5% בלבד מהשטח שהם משבשים היום.
החברה כבר השלימה סבב גיוס של 170 מיליון דולר במרץ האחרון. באוקטובר היא צפויה לשגר מקבץ ראשון של שישה לוויינים, לקראת פריסת הרשת המלאה בהמשך השנה. שירות ראשוני ומקוטע למערכות תזמון צפוי להתחיל בסוף 2026, ושירות הבסיס הרחב יותר ייפתח כבר בתחילת 2027.