באירוע חגיגי במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, נאס"א חשפה אמש (שלישי) את זהותם של ארבעת האסטרונאוטים שיובילו את משימת ארטמיס 3, המתוכננת לאמצע שנת 2027. המשימה, שהוגדרה על ידי ראשי הסוכנות כאחת המורכבות והמסוכנות ביותר ששוגרו אי פעם, תהווה את "טבילת האש" האמיתית של מערכות הנחיתה האנושיות הדור הבא, אך היא תתרחש קרוב מאוד לבית - במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ (LEO).
בנאס"א החליטו רשמית לשנות את אופי המשימה, שבתחילה הייתה אמורה לסמן את השיבה ההיסטורית של האנושות אל פני הירח. במקום זאת, היא תתנהל במתכונת המזכירה את משימת "אפולו 9" מ-1969: טיסת מבחן קריטית שנועדה לבחון חיבור, עגינה ומגורים באבות-טיפוס של רכבי הנחיתה הירחיים, לפני שהאסטרונאוטים נשלחים למרחק של ארבעה ימי טיסה מכדור הארץ.
הכירו את הצוות
נאס"א הרכיבה צוות עתיר ניסיון כדי להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים חסרי התקדים של המשימה:
מפקד המשימה - רנדי ברזניק (58): אסטרונאוט אמריקני ותיק, מטייסיו האחרונים של מעבורות החלל, שבילה בעבר כמעט חמישה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS). אם יש מישהו שיודע איך להתמודד עם תקלות קריטיות בזמן אמת, זה ברזניק. הוא מגיע מרקע צבאי קלאסי: טייס קרב ומפקד בחיל הנחתים האמריקני, שטס במשימות קרביות בעיראק ושימש כטייס ניסוי של ה-F/A-18.
ברזניק הוא מאחרוני האסטרונאוטים הפעילים שזכו לטוס על מעבורות החלל הישנות (משימת STS-129 של האטלנטיס ב-2009). בהמשך, ב-2017, הוא פיקד על משלחת 53 לתחנת החלל הבינלאומית, שם צבר 139 ימים בחלל והוביל חמש הליכות חלל מורכבות.
הטייס - לוקה פרמיטנו (49): אסטרונאוט איטלקי מטעם סוכנות החלל האירופית (ESA), שפיקד בעבר על תחנת החלל הבינלאומית ורשם שתי משימות ארוכות טווח בחלל. פרמיטנו הוא הנציג הזר של המשימה מטעם סוכנות החלל האירופית, קולונל בחיל האוויר האיטלקי וטייס ניסוי מעוטר. הוא נחשב לאחד האסטרונאוטים האהובים והמוערכים ביותר בקהילה הבינלאומית.
במשימה השנייה שלו הוא הפך לאיטלקי הראשון שפיקד על תחנת החלל. הוא מחזיק בשיא אירופי מטורף של מעל 33 שעות מצטברות מחוץ לכותלי התחנה (הליכות חלל). באחת מהן ב-2013, הוא כמעט טבע למוות בחלל כאשר קסדתו החלה להתמלא במים עקב תקלה במערכת הקירור - הוא שרד בזכות קור רוח עילאי ועיוורון מוחלט בדרך חזרה לצוהר.
מומחה משימה - פרנק רוביו (50): האסטרונאוט האמריקני שמחזיק בשיא ההיסטורי של השהייה הרצופה הארוכה ביותר בחלל (371 ימים בין 2022-2023). רוביו הוא גיבור בעל כורחו ואחד האנשים המפורסמים ביותר בנאס"א כיום. הוא רופא מנתח בהשכלתו, ושימש כרופא צבאי וטייס מסוקי בלק-הוק בצבא ארה"ב.
בשנת 2022 שוגר רוביו לחללית הסויוז הרוסית למשימה של חצי שנה. אלא שאז, פגיעת מיקרו-מטאוריט גרמה לדליפת נוזל קירור מהחללית, והוא נתקע בחלל. רוביו חזר לכדור הארץ רק לאחר 371 ימים רצופים בחלל - ובכך שבר את השיא האמריקאי להיסטוריה של הטיסה הרצופה הארוכה ביותר.
מומחה משימה - אנדרה דאגלס (40): אסטרונאוט צעיר, ששימש כגיבוי במשימת ארטמיס 2. (האסטרונאוט בוב היינס ישמש כגיבוי הכללי של הצוות הנוכחי). לדאגלס עדיין אין ניסיון בחלל, אך מדובר באחד המוחות המבריקים בנאס"א. הוא שירת במשמר החופים האמריקני כמהנדס ימי, ומחזיק בתואר דוקטור בהנדסת מערכות מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
לפני שנבחר לאסטרונאוט ב-2021, הוא עבד במעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס כמהנדס מערכות אוטונומיות ופרויקטי הגנה פלנטרית עבור נאס"א.
"המשימה הזו תוכננה במתכוון כדי לקחת סיכונים מחושבים, במטרה שצוותים עתידיים יהיו בטוחים יותר ובסופו של דבר יצליחו כאשר נציב מגפיים על פני השטח של הירח", הסביר מנהל תוכנית ארטמיס החדש של נאס"א.
דייט כפול עם מאסק ובזוס
משימת ארטמיס 3 צפויה להימשך שבועיים ותכלול כוריאוגרפיה חללית מורכבת במיוחד. בשלב הראשון, חברת Blue Origin של ג'ף בזוס תשגר למסלול אב-טיפוס של רכב הנחיתה שלה, ה-"Blue Moon Mark 2". רכב זה ימתין בחלל עד שנאס"א תשגר את ארבעת האסטרונאוטים על גבי חללית ה"אוריון" ומשגר הענק SLS.
האוריון תתחבר ל-Blue Moon למשך יומיים, במהלכם האסטרונאוטים ייכנסו לתוך תא המגורים של רכב הנחיתה, ויבחנו בפעם הראשונה בתנאי מיקרו-כבידה את חליפות החלל הירחיות החדשות שמפתחת חברת Axiom Space.
לאחר ההיפרדות, האוריון תישאר במסלול ותמתין לשיגור השני: אב-טיפוס של חללית ה-Starship הירחית של חברת SpaceX. שתי החלליות יתחברו ליום אחד של בדיקות מערכות משותפות.
עם זאת, ב-Starship הספציפית הזו (שתתבסס על דגם ה-Version 3 שטס לראשונה במאי האחרון) לא יהיה תא מגורים מאויש או מערכות נחיתה, והאסטרונאוטים לא ייכנסו לתוכה, אלא רק יבחנו את מנגנוני העגינה והסנכרון הדיגיטלי. לאחר מכן, האוריון תיפרד ותחזור לכדור הארץ בצניחה אל האוקיינוס השקט.
צל כבד על הלו"ז
למרות האופטימיות הרשמית של נאס"א לגבי שנת היעד 2027, בתעשיית החלל מביעים ספקנות רבה. החשש המרכזי מגיע מכיוון בלו אוריג'ין: ב-28 במאי, משגר הענק של החברה, ה-New Glenn שאמור לשאת את רכב הנחיתה לחלל, התפוצץ על כרית השיגור במהלך ניסוי בעירה סטטי. הנזק לתשתיות הפיזיות של אתר השיגור היה כבד, ומומחים מעריכים כי שחזורו עלול לקחת חודשים ארוכים ואף שנים.
ראש סוכנות החלל נאס"א, ג'ארד אייזקמן, הודה כי בסוכנות בוחנים "הפרדה" של רכב הנחיתה מהטיל הפגוע, במטרה לבדוק האם ניתן לשגר את ה-Blue Moon על גבי משגרים מתחרים כמו ה-Falcon Heavy של SpaceX או הוולקן של ULA. האתגר הגדול הוא שרכב הנחיתה תוכנן במקור לחופת השיגור הרחבה של ה-New Glenn (שבעה מטרים), קוטר שאינו נתמך כרגע במשגרים האחרים.
אייזקמן הבהיר כי נאס"א לא תצא לדרך אם רק אחת משתי החברות תהיה מוכנה. "לא נשגר את המשימה הזו עד שנרגיש שהיעדים שהוגדרו מספיקים כדי להוריד את רמת הסיכון לקראת הנחיתה האמיתית על הירח. נכון לעכשיו, זה דורש את שני רכבי הנחיתה", אמר, וחתם בהבטחה נחרצת: "נאס"א בטוחה ביותר. אנחנו נחזור לירח (במשימת ארטמיס 4) לפני סוף שנת 2028".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו