סוכנות החלל האמריקנית נאס"א פתוחה רשמית לביצוע משימת חילוץ והגבהת מסלול עבור טלסקופ החלל האבל בשיתוף השוק הפרטי, במטרה למנוע את התרסקותו הצפויה בתחילת העשור הבא. כך הצהיר בסוף השבוע שון דומאגל-גולדמן, מנהל חטיבת האסטרופיזיקה של נאס"א. אולם, כדי שהמבצע ההיסטורי ייצא לפועל, בסוכנות מציבים לתעשייה דרישה ברורה: לחתוך באופן דרמטי את עלויות התפעול השוטפות של הטלסקופ הוותיק.
ההצהרה המפתיעה מגיעה על רקע הודעת נאס"א, לפיה חללית השירות המסחרית Link, שנבנתה על ידי חברת הסטארט-אפ Katalyst Space, הגיעה למתקן השיגור וולופס שבווירג'יניה. החללית תורכב על גבי רקטת Pegasus XL של נורת'רופ גרומן, לקראת שיגור שצפוי להתרחש מאוחר יותר החודש. משימה זו תהווה את "שפן הניסיונות" הרשמי שיקבע את גורלו של האבל.
מודל ה-ROI החדש
מאחורי המהלך לא עומד רק אינטרס מדעי, אלא שינוי תפיסה אסטרטגי ועסקי עמוק בסוכנות החלל, שמנסה להתמודד עם תקציבים חנוקים. נאס"א העניקה לקטליסט חוזה של 30 מיליון דולר בלבד כדי לפתח ולשגר את Link. מדובר בשבריר מהעלות של בנייה ושיגור של לוויין או מצפה כוכבים חדש מאפס.
בנאס"א מבינים שתחזוקת לוויינים במסלול היא שוק צומח. באמצעות החוזה הזה, הממשל האמריקני מסמן לחברות מסחריות שיש כאן "ביקוש קשיח" ולקוח עוגן שמוכן לשלם מיליונים כדי להאריך את חיי הנכסים שלו בחלל, כל עוד זה משתלם כלכלית.
משימה עם "סיכויים קלושים"
במסגרת המשימה הקרובה, חללית ה-Link תנסה להיפגש בחלל ולהינעל על מצפה קרני הגמא של נאס"א, Swift (Neil Gehrels Swift Observatory). מסלולו של Swift סביב כדור הארץ דועך בהדרגה בשל גרר אטמוספרי, והחללית המסחרית תנסה להעניק לו "דחיפה" קריטית כדי להעלות אותו חזרה למסלול בטוח.
בנאס"א מודים בגלוי כי מדובר בהימור פרוע ובסיכון גבוה במיוחד. "זה תמיד היה מאמץ עם סיכויים קלושים", הודה דומאגל-גולדמן. "בכל פעם שאתה מנסה לעבור מחדר הישיבות של ההנהלה אל פלטפורמת השיגור בתוך שנה אחת בלבד, אתה לוקח על עצמך המון סיכון, וזה בדיוק המצב שלנו כאן".
הסיכון נובע לא רק מכך שזו משימת הבכורה של חברת קטליסט, אלא בעיקר מפני שמצפה ה-Swift, בדיוק כמו טלסקופ האבל, מעולם לא תוכנן לעבור טיפולי תחזוקה או חיבור לחלליות אחרות בעודו במסלול.
המכשול של האבל
אם הניסוי עם Swift יוכתר כהצלחה, העיניים יופנו מיד לעבר האבל. לפי מודלים רשמיים שהציגה ג'ניפר לוטז, מנהלת המכון המדעי של טלסקופ החלל (STScI), תאריך החדירה הממוצע של האבל לאטמוספירה - קרי, התרסקותו - צפוי לקרות כבר בשנת 2033.
"משימות ההגבהה הללו זמינות לנו כעת, והעלויות נמוכות בהרבה ממה שצפיתי", הסביר דומאגל-גולדמן מדוע המודל של האבל הפך לפתע לאטרקטיבי. אולם, הבעיה האמיתית אינה עלות השיגור של חללית החילוץ, אלא עלות התחזוקה היומיומית של האבל עצמו.
בשנת 2025, נאס"א שרפה לא פחות מ-98.8 מיליון דולר על הפעלת הטלסקופ - תקציב עתק בתחום האסטרופיזיקה, שני רק לטלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST).
האבל נבנה בעידן אחר, וניהול המדע המופק ממנו דורש משאבים כבדים שנאס"א זקוקה להם כדי לממן משימות חדשות. בסוכנות מבהירים כי רק אם יימצאו "פתרונות יצירתיים לקיצוץ עלויות התפעול של האבל", הגבהת המסלול תאושר. במידה והמהלך יצליח, האבל יוכל להמשיך לספק תגליות במשך שנים ארוכות, ולהוות "גשר מדעי" עד שנאס"א תשיק את מחליפו הרשמי, טלסקופ הדור הבא, המתוכנן לשיגור רק במהלך שנות ה-40 של המאה הנוכחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
