"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האירוע הנדיר שקורה בשמים ב-31 במאי

משהו חריג ביותר עומד להתרחש בסוף השבוע הקרוב, וגורם למיליונים בכל העולם להתכונן לרגע השיא • מדובר בתופעה נדירה שלא תחזור על עצמה בשנים הקרובות, המשפיעה באופן ישיר על הלילה שלכם • מדענים ואסטרונומים כבר פרסמו אזהרות והנחיות מיוחדות לציבור הרחב כדי שלא תפספסו את הרגע הדרמטי

,עודכן
0השמעה
פספסתם? תצטרכו לחכות עד 2028. צילום: אי.אף.פי

אם הרגשתם שמשהו מוזר קורה באוויר בימים האחרונים, אתם לגמרי לא לבד.בסוף השבוע הקרוב, ליתר דיוק בלילה שבין שבת לראשון (31 במאי), כולנו הולכים להיות עדים לתופעה שמימית מרתקת במיוחד.

למרות שהשם שלה עשוי להטעות אתכם לחשוב שמדובר בסרט מדע בדיוני או באפקט הוליוודי זול, המציאות מאחורי מה שהולך לקרות מחוץ לחלון שלכם מעניינת בהרבה, ומוכיחה שהטבע תמיד יודע איך להפתיע אותנו מחדש ברגעים הכי פחות צפויים.

התיעוד ההיסטורי שצולם על ידי אסטרונאוט ב''ארטמיס 2'' // נאס"א

הביטוי המפורסם "Once in a blue moon" לא נולד סתם. מבחינה אסטרונומית, ישנן שתי הגדרות לתופעה: ירח כחול עונתי וירח כחול קלנדרי.

המקרה הנוכחי שנחווה החודש הוא קלנדרי. מכיוון שלירח לוקח בערך 29.5 ימים להשלים מחזור מלא, בכל פעם שירח מלא נופל על היום הראשון של החודש (כמו שקרה ב-1 במאי), נזכה לראות ירח מלא נוסף בסופו. החודש היחיד בשנה שבו התופעה הזו לעולם לא יכולה להתרחש הוא חודש פברואר הקצר.

למרות התחושה שמדובר באירוע של פעם בחיים, ירח כחול קלנדרי מתרחש בממוצע פעם ב-2.5 שנים (או כל 30 חודשים). הפעם האחרונה שזה קרה היתה באוגוסט 2023, ואילו הפעם הבאה תתרחש בדיוק בלילה שבו נחגוג את השנה החדשה, ב-31 בדצמבר 2028. במקרים נדירים עוד יותר, כמו בשנת 2018, ניתן לראות שני ירחים כחולים באותה שנה קלנדרית, אך זה לא יקרה שוב עד שנת 2037.

התפנית המפתיעה באמת באירוע הנוכחי היא שמדובר גם ב"מיקרו-ירח". בניגוד ל"סופר-ירח" שגורם לירח להיראות ענק ומאיים, המיקרו-ירח הנוכחי יהיה המרוחק ביותר מכדור הארץ השנה - במרחק של כ-406 אלף קילומטרים. המרחק העצום הזה יגרום לו להיראות מעט קטן ועמום יותר מהרגיל, מה שהופך את התצפית עליו למאתגרת ומסקרנת פי כמה עבור חובבי צילום.

זה קורה רק פעם ב-30 חודשים,צילום: GettyImages

איך תוכלו לקחת חלק?

אם אתם רוצים לצלם את הירח הייחודי הזה באמצעות הטלפון החכם שלכם, לנאס"א יש כמה טיפים קריטיים עבורכם.

1. הקפידו לייצב את המכשיר.

2. כבו לחלוטין את הפלאש.

3. לחצו על מסך הטלפון ישירות על הירח כדי לנעול את הפוקוס ולהוריד את בהירות התמונה.

צילום בזמן דמדומים או בדיוק כשהירח מתחיל לעלות מעל קו האופק יספק לכם את התוצאה המושלמת והמרשימה ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר