"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה: האנושות הצליחה למדוד חור שחור מהיקום הקדום

בפעם הראשונה אי פעם, טלסקופ החלל ג'יימס ווב מדד ישירות חור שחור עתיק • הוא נוצר רק כ-700 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, שוקל פי 50 מיליון מהשמש שלנו - והוא גדול יותר מהגלקסיה שמקיפה אותו

,עודכן
0השמעה
חור שחור. צילום: נאס"א

אסטרונומים הצליחו לבצע לראשונה מדידה דינמית ישירה של מסת חור שחור על-מסיבי מתקופה מוקדמת במיוחד ביקום, במרחק זמן של פחות ממיליארד שנה אחרי המפץ הגדול.לפי הנתונים שנאספו באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST), החור השחור במערכת Abell 2744-QSO1 שוקל כ-50 מיליון מסות שמש ונוצר כאשר היקום היה בן כ-700 מיליון שנה בלבד.

המדידה בוצעה באמצעות מכשיר NIRSpec של ג'יימס ווב וטכניקת ספקטרואסטרומטריה, שאפשרה לחוקרים למפות את מהירויות הסיבוב של גז סביב מרכז המערכת גם ברזולוציה גבוהה יותר מהמגבלות הרגילות של הטלסקופ.

Abell2744-QSO1,צילום: נאס"א

לפי החוקרים, מודלים עצמאיים של תנועת הגז חשפו דפוס סיבוב קפלרי, כלומר תנועה התואמת עצם מרכזי מסיבי במיוחד, בדומה לאופן שבו כוכבי לכת מקיפים את השמש. התוצאה הצביעה על מסה של כ-50 מיליון שמשות, עם התאמה כמעט מלאה להערכות עקיפות קודמות שבוצעו באמצעות שיטות ויריאליות.

הגלקסיה עצמה, לעומת זאת, קטנה באופן חריג. לפי החוקרים, המסה המרבית שלה מוערכת בכ-20 מיליון מסות שמש בלבד, פחות ממחצית ממסת החור השחור שבמרכזה.

הפער החריג הזה מערער מודלים מקובלים שלפיהם חורים שחורים וגלקסיות מתפתחים יחד לאורך זמן. החוקרים מעלים אפשרות שהחור השחור נוצר עוד לפני הגלקסיה עצמה, תרחיש שמכונה לעיתים "קדימות החור השחור".

חור שחור,צילום: נאס"א

לפי הדיווח, החוקרים מגדירים את QSO1 כ"החור השחור העירום" המסיבי ביותר שנמצא עד כה, כלומר גרעין פעיל שהחור השחור שבו דומיננטי בהרבה מהגלקסיה שסביבו. המחקר גם מחזק את האמינות של שיטות המדידה הוויריאליות ששימשו עד היום להערכת מסות של חורים שחורים ביקום הקדום.

במקרה של QSO1, הנתונים הראו כי כמעט כל מסת המערכת מרוכזת בחור השחור המרכזי ולא במבנה גלקטי רחב יותר.

הגילוי מגיע על רקע דיון מדעי רחב יותר סביב אוכלוסייה מסתורית של עצמים שנחשפה על ידי ג'יימס ווב ומכונה "Little Red Dots" ("נקודות אדומות קטנות"). מדובר ביותר מ-300 עצמים קומפקטיים ואדומים שהתגלו מתקופת "שחר היקום", ורבים מהם נראים כבעלי חורים שחורים עצומים מוקדם בהרבה מהצפוי לפי המודלים הקיימים.

לפי ההערכות, ה-Little Red Dots מהווים כ-15% עד 30% מהגרעינים הגלקטיים הפעילים ביקום המוקדם.

חלק מהחוקרים טענו בעבר כי ייתכן שההערכות למסת החורים השחורים מנופחות, ואחרים אף הציעו שמדובר בכלל בעצמים שונים המכונים "כוכבי חור שחור", גופים היפותטיים שבהם חור שחור צעיר נמצא בלב כוכב במקום היתוך גרעיני רגיל. האסטרונום רפאל הווידינג אמר כי "אם התוצאות מדויקות, הן סותרות באופן ישיר את השערת 'כוכבי החור השחור'".

החוקרים הצליחו למפות את תנועת הגז סביב החור השחור ברזולוציה נמוכה מהמגבלות הרשמיות של JWST, דבר שאפשר לחשוף את הסיבוב הקפלרי ולבצע את המדידה הישירה הראשונה מסוגה ביקום המוקדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר