"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כבר לא מדע בדיוני: חוקרים מאוקספורד "שברו" את חוקי הפיזיקה

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הצליחו לממש לראשונה ניסוי ב"קווד-סקוויזינג" - אינטראקציה קוונטית מסדר רביעי שנחשבה עד כה לכמעט בלתי אפשרית לביצוע • במחקר פורץ דרך שפורסם ב-Nature Physics, הדגים הצוות כיצד שילוב של כוחות פשוטים על יון בודד מאפשר ליצור עיוותים קוונטיים מורכבים במהירות הגבוהה פי 100 מהשיטות המקובלות.

,עודכן
0השמעה
פריצת הדרך המטלטלת של אוקספורד שתשנה הכל. צילום: Gemini

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הודיעו אתמול (ראשון) על הישג מדעי יוצא דופן:לראשונה הצליחו להדגים סוג חדש של אינטראקציה קוונטית מתקדמת - :קווד-סקוויזינג (quadsqueezing), תופעה מסדר רביעי שנחשבה עד כה לכמעט בלתי אפשרית למימוש ניסיוני.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Physics, מתאר כיצד הצליח הצוות לשלוט בדיוק גבוה בתנועה של יון בודד, ובכך ליצור אינטראקציות קוונטיות מורכבות במיוחד.

אוניברסיטת אוקספורד,צילום: gettyimages

בעולם הקוונטי קיימת מגבלה שמונעת לדעת בדיוק מוחלט בו-זמנית תכונות כמו מיקום ותנע. "סקוויזינג" הוא תהליך שבו "דוחסים" את אי-הוודאות של תכונה אחת - למשל המיקום - כך שהיא נמדדת בדיוק גבוה יותר, אך המחיר הוא הגדלת אי-הוודאות בתכונה השנייה.

החידוש במחקר הוא המעבר לגרסאות מתקדמות בהרבה של התופעה. החוקרים הצליחו ליצור לא רק סקוויזינג "רגיל", אלא גם טרי-סקוויזינג (trisqueezing) וקווד-סקוויזינג.

ככל שה"סדר" גבוה יותר, כך העיוות שנוצר בהתנהגות הקוונטית מורכב יותר. זו גם הסיבה שהאפקטים הללו נחשבו עד כה קשים מאוד ליצירה ולמדידה - הם חלשים ועדינים ונבלעים בקלות ברעש ניסויי.

במקום לנסות ליצור ישירות אינטראקציה מורכבת וחלשה, החוקרים שילבו שני כוחות פשוטים הפועלים על יון יחיד. כל כוח לבדו יוצר אפקט בסיסי, אך יחד הם יוצרים אינטראקציה חזקה בהרבה, בזכות תופעה קוונטית שבה סדר הפעולות משנה את התוצאה.

תורת הקוונטים (אילוסטרציה),צילום: gettyimages

"בדרך כלל רואים באינטראקציות כאלה מטרד, כי הן מוסיפות מורכבות לא רצויה", אמרה החוקרת הראשית, אואנה בזאבן. "אנחנו בחרנו להשתמש בכך כדי ליצור אינטראקציות חזקות יותר". לדברי החוקרים, השיטה אפשרה ליצור קווד-סקוויזינג במהירות גבוהה פי מ-100 מהשיטות המקובלות.

"הדגמנו סוג חדש של אינטראקציה שמאפשר לחקור תופעות שלא ניתן היה לבדוק עד היום". הסביר החוקר רגהבנדרה סריניבאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר